 |
אני מכיר את הרחובות האלה. אחותי גרה בשדרות מוצקין - רחוב מהסוג הזה בדיוק.
חוקי התנועה באים ליצור תיאום ציפיות בין כל המשתמשים בכביש ולמזער את ההפתעות למינימום. כאשר אתה חורג מהם אתה מפתיע את שותפיך לדרך - והפתעות מזמינות אסונות. כאשר אני נוהג ברחוב צר כמו מוצקין אני מניח שלא יבוא מולי רכב. כנהג לא תל-אביבי (כמו רבים מהנוהגים בתל-אביב) אני לא מכיר מוסכמות לפיהן גם ברחובות חד-סטריים עלול לבוא פתאום רוכב ממולי. אני מביט, כמובן, קדימה, אבל עיקר תשומת הלב שלי נתונה לשני צדי הדרך שמהם יכול להיכנס פתאום למסלול שלי הולך רגל או רכב שיוצא מחניה (כמובן, בדרך כלל אני גם מתבונן לצדדים כי אני מחפש חניה בעצמי). אם אתה רוכב מאחוריי אתה לא מסתכן בכלל (אלא אם אתה פתאום מנסה לעקוף אותי מימין דווקא כשמצאתי חניה). אם אתה רוכב ממולי אני עלול לא לשים לב אליך. גם כשחניתי, אני מסתכל אחורה לפני שאני פותח את הדלת, לא קדימה. כשאני יוצא מהחניה שוב העיניים שלי במראה הרבה יותר מאשר בכביש שלפני משום שאני יודע שהוא חד -סטרי.
אם אני חוצה רחוב כזה, בידיעה שהוא חד-סטרי, אני אולי מעיף מבט קל לכיוון הנגדי אבל אופניים הם דבר שלא תמיד קל להבחין בו, בפרט בערב, והם לא משמיעים רעש מנוע שיזהיר אותי. את המבט הבוחן אני שומר לכיוון ממנו מגיעות המכוניות. אם אני במקרה דוחף עגלת תינוק לפני המצב עוד יותר גרוע, כי העגלה אינה נראית בין המכוניות ואני, מאחוריה, נראה מרוחק עדיין מחציה - עד הרגע שבו העגלה נעה קדימה וחוסמת את הדרך שלך. את העגלה קשה הרבה יותר לעקוף, ואם תתנגש בה גם אתה וגם התינוק עלולים להיזרק על הכביש. אם מישהו עובד על מערכת הביוב עם בור פתוח יהיה שלט ואולי מחסום בכיוון התנועה, אבל בכיוון שאתה תבוא ממנו עלולה לא להיות שום אזהרה. בקיצור, ברגע שאתה חורג ממערכת הציפיות של כל שותפיך לכביש אתה מעמיד את עצמך ואותם בסיכון גבוה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש