בתשובה לתשע נשמות, 09/10/07 9:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מהסיבות שלי אני אשים לרגע את ההרואין בצד. האם אתה בטוח שיש חוק שאוסר עלי לקבל טיפול רפואי בחצי מחיר ממישהו שלא הוסמך כרופא? אולי יש חוק שאוסר למישהו לתת לי טיפול רפואי אם לא הוסמך, אבל לא נראה לי שלהיפך. האם יש חוק שאוסר עלי לעבוד 22 שעות ביום תמורת שניים וחצי שקל לשעה? לא נראה לי. קוראים לזה (כמעט) התנדבות. אולי יש חוק שאוסר על מעביד לשלם לי 2.5 שקל לשעה. האם יש חוק שאוסר עלי למכור את כלייתי לארקדי גידמאק, או שיש חוק שאוסר עליו/כל מיני מתווכים לשדל/לקנות את כלייתי? האם באחד מהמקרים הנ"ל זה שבחר בחירה לא כל כך חכמה אולי, אבל לא פגע באף אחד מלבד בעצמו הוא עבריין, שצפוי למאסר? אני לא בטוח בכלל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, החוק אוסר על המטפל לטפל ועל המעסיק להעסיק אבל זה לא משנה; החוק מונע מצב שאתה מרצונך החופשי תתקשר עם המטפל או עם המעסיק לשם קבלת הטיפול או העבודה. השאלה מי משניכם יועמד לדין לא משנה. לגבי הכליה, אסור לך למכור את כלייתך. כרגע כל ההשתלות מן החי נבדקות על ידי משרד הבריאות ותורם שלא ממניעים אלטרואיסטיים נדחה. הצעת החוק המצויה בשלבי חקיקה בכנסת קובעת בסעיף 3: "(א) לא יקבל אדם תמורה בעבור אבר שניטל מגופו או מגופו של אדם אחר, או המיועד לנטילה כאמור, והכל בין שהנטילה נעשית בחייו של אדם ובין לאחר מותו. (ב) לא ייתן אדם תמורה בעבור אבר שהושתל בגופו או בגופו של אדם אחר, או המיועד להשתלה כאמור". השאלה אם אתה צפוי למאסר לא משנה. מה שחשוב הוא שאם המדינה תשמע שחתמת על החוזה עם ארקדי יכנס שוטר לחדר הניתוח רגע לפני שהמרדים מתחיל לעבוד ויעצור את התהליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ונראה לך סביר שאסור לי למכור את גוויתי כדי שיורשי יזכו (סוף סוף) לקצת נחת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... תיזהר שהם לא ינסו לקרב קצת את המועד שבו הם יקבלו את הנחת הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י עדויות שאינן מן הסוג המתפרסם בכתובים - במקומות שבהם נמכרות גוויות קורה במשך הזמן תהליך מעניין (ויש אומרים - מצמרר למדי) : קו תוחלת החיים יורד בהדרגה, ולאחר עוד זמן - בהדרגה תלולה! - בלא כל הסבר רפואי (לא שיש במקומות האלה רפואה ו/או תוחלת חיים מי-יודע-מה to begin with, ובכל זאת התופעה מעוררת תמיהות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב את עניין העונש (ע"ע מאסר), את שאלת ההעמדה לדין או את שאלת האכיפה. אנחנו דיברנו על חוק. מי עובר על החוק? והאם יש צידוק לחוקים שמונעים מאנשים לקחת סיכונים על עצמם ועל חייהם, כל עוד הם לא פוגעים במישהו אחר. לכן השאלה ועוד איך משנה. היא משנה, כי בדיוק זו הטענה. שבמקרה של הקסדה, זה שאין צד פוגע מייתר את החוק. ושוב... כי *לי* יש את הזכות לקחת סיכונים על *עצמי*, מתוך מערכת שיקולים וערכים שלי, שלאו דווקא קשורה או חופפת למערכת השיקולים והערכים של המדינה. גם בנושא תרומת האיברים, לפי הציטוט שהבאת (נראה לי שסעיף ב' לא רלוונטי), לא מדובר בחוק שמונע ממך לקחת את הסיכון על עצמך (כי מותר לך הרי לתרום את כלייתך ללא תשלום), אלא על הזכות שלך לקבל תמורה עבור זה. ואתה יודע מה? גם כשאני קורא גם את החוק הזה, החלק של "ניטל מגופו...", בניגוד ל- "מגופו של אדם אחר" נראה לי משהו שהמדינה לא אמורה להתערב בו באותה המידה. אני לא רואה הבדל גדול ברמת ההחלטה בין זה ובין פונדקאות לדוגמא, שגם שם הסיכון לא תמיד קטן. סעיף ב' לטעמי היה יכול לספק. _________________ דרך אגב... עפ"י החוק הזה (כמובן בצורה קצת דמגוגית ובהוצאה מקונטקסט של חוקים אחרים אולי), לרופאים פרטיים אסור לעשות השתלות במדינת ישראל. מעניין אם זה נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלית מספר דוגמאות שהן לכאורה דומות, אבל החוק הוא לא בהכרח מקביל בכולן. כמו כן ברור לך שאם הפעילות הלא חוקית כוללת שני צדדים, ואחד מהם לא חוקי, אז (על פי רוב) הפעילות כולה בלתי חוקית. זה לא אומר שתשב על זה במאסר, אבל אני יודעת שאסור לך לשדל או לגרום למישהו ביודעין לעבור על החוק. זאת אומרת שאם ראית עבירה מתבצעת ולא ניסית למנוע אותה (לא בהכרח בעצמך, מספיק ע"י דיווח לרשות המתאימה) אתה שותף לה. זה למיטב ידעתי. במילים אחרות: ידעת שמישהו עושה משהו בלתי חוקי ולמרות זאת הנחת לו לעשות זאת, יתרה מזאת, שיתפת איתו פעולה והשת"פ שלך הוא זה בעצם גרם לו לעשות זאת – אני ממש לא משוכנעת שזה מוציא אותך נקי מכל העסק. זאת ועוד, יש זכויות שקבועות בחוק כדי שהן יתקיימו ואתה לא יכול להחליט שאתה מוותר עליהן. גם אם תחתום על חוזה שהמעסיק שלך משלם לך שני שקלים וחצי ליום, זה לא יהיה תקף בבית משפט. קוראים לזה ניצול, והרי מטרת החוק היא למנוע מצבים כאלה מלכתחילה. אם ההסכמה שלך היתה משנה את המצב, הרי שניתן היה לעקוף את החוק בקלות, והמחוקק לא רוצה שזה יקרה בשום מקרה. ככל הנראה אין חוק שאוסר עליך לקבל טיפול רפואי מאדם שאינו רופא. למען האמת החוק מחייב אזרח להגיש סיוע ועזרה ראשונה לנפגעים בתאונה (גם אם הם לא רופאים או חובשים והם חסרי הכשרה). באשר לכליה – למיטב ידיעתי החוק הוא נגד סחר באיברים. לא יודעת מי ישב בכלא, אבל לך אסור למכור באותה מידה שלקונה אסור לקנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה חידדת את הנקודה שלי. אני מסכים עם הפיסקה הראשונה שלך, ויכול להבין את ההגיון מאחורי שותף לדבר עבירה. בסדר. אבל הנה חידדת את הנקודה שלי. בחוקים כאלה ואחרים, יש צד ב' וזה מייד מוביל גם לטובות הנאה, ניצול או שידול. מהטעם הזה בלבד אין לזה שום קשר לחוק הקסדה (למבוגרים), ששם אתה לא לוקח סיכון על אף אחד מלבד עצמך. עם הפסקה האמצעית שלך אני לא מסכים. אני לא רואה על איזו אני מוותר, כשאני חותם על חוזה שכזה. זה לא קשור לזכויות, זה קשור לשיקולים פרטיים שלי. אם אני לדוגמא לא מצליח למצוא עבודה בתחום מסויים, שבו דורשים נסיון, ובא לי לעבוד בהתנדבות, ולא מתוך מניעים אלטרואיסטיים, בכדי לקבל נסיון שכזה או ללמוד. כש*אני* בא ו*מציע* לעבוד בחינם או בעד סכום סמלי לדוגמא, אני לא רואה כאן שום ניצול. אבל אולי תוכלי להעיר את עיני. כתבת: "אם ההסכמה שלך היתה משנה את המצב, הרי שניתן היה לעקוף את החוק בקלות, והמחוקק לא רוצה שזה יקרה בשום מקרה". אולי פה בעצם לב העניין. מכיוון שהמחוקק לא מצליח לאכוף את החוקים, או להוכיח שהיה ניצול, הוא פוגע באנשים שאולי רוצים כביכול להיות מנוצלים, מכיוון שזה משרת את האינטרס הפרטי שלהם. משום מה אני סומף על אנשים שלא יחתמו על חוזה של 2.5 שקלים ליום, אם זה לא ישרת את האינטרס שלהם. ברוב המקרים עדיף כבר לשבת בבית. אבל אם מישהו מחשב שעדיף לו לקבל קצת פחות משכר מינימום, מאשר להיות מובטל, אני לא רואה למה המדינה צריכה לכפות עליו לשבת בבית, מכיוון שבעלי מפעלים מעבירים את הייצור שלהם לירדן, כי החליטו להעלות פה את שכר המינימום דווקא ל- 1000$. אבל עובדה שהיא עושה את זה :) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |