|
||||
|
||||
האם אתה קורא לעולי יהדות ארצות ערב פליטים? מצד אחד מדובר באנשים שקיבלו לאום (גם אם קליטתם הייתה גזענית, לא תומכת וקשה), ומצד שני אנשים שאיבדו את מולדתם מזה מאות שנים. וביחס ל"דבר הנוסף" שציינת- לא הייתה בשנים אלה "הנהגה פלשתינית". מדובר בעיקר בציבור גדול של כפריים. מאוחר יותר, ממחנות הפליטים נשלחו נציגים על מנת לנהל משאים ומתנים באו"ם. מס' הפליטים הפלשתינים עד 48 היה לפחות 250,000. הם או ברחו מפחד המלחמה, או שהצבא כבשם. מה הקשר בין עולים חדשים לבין פליטים? ...וגם הייתה צנע, היו בעיות קואליציוניות, הייתה עליה המונית של 70000 וכו' וכו' ועוד לערבם זה בזה היום?-האם לא נותנים לך משכנתא בגלל שאתה מרוקאי או עיראקי? |
|
||||
|
||||
חלק לא מבוטל מהעליה של שנות החמישים ממדינות ערב הם באמת פליטים. רוב העולים ברחו מארצות מוצאם בעקבות פרעות שנערכו בחסות הממשלות והשאירו שם רכוש רב. הם לא פחות פליטים מהערבים שברחו מהארץ בעקבות מלחמת העצמאות. נכון שחלקם היו כנראה עולים לארץ גם בלי אותן פרעות אבל אני לא בטוח ששיעור העליה היה כל כך גבוה וודאי שהם לא היו עולים כל כך הרבה בבת אחת ומשאירים את כל הרכוש שם. |
|
||||
|
||||
ישנן כמה נקודות אשר מטילות ספק בכך שהעליה מארצות ערב מוציאה מתוך עצם קיומה את המסקנה שעניין הפליטים הפלשתינים איננו כזה שראוי לשקול אותו מוסרית- 1- פליט- הוא מי שאיבד את לאומו: את ביתו, ואת אזרחותו. לכן- אם הפליטים היהודים מארצות ערב זכו באזרחות חדשה - ובאו אל תוך מארג של מדינה נבנית (גם אם באופן בזוי)- אומר שהסטטוס 'פליט' כבר אינו רלוונטי לתיאורם. 2-הפלשתינים לא קיבלו אזרחות, או השתתפות במדינה נבנית, אלה הוכנסו למחנות פליטים, להמחשה- כל סוג של יציאה לא מאושרת מהם- "הסתננות" (מדיניות שבוססה בין 45-49) דינה היתה מוות. לא בשעה שהיה לציבור זה נשק,וגם כשהיה מדובר בנשים, זקנים וילדים. (במסגרת המדיניות לשמירה על קווי 'שביתת הנשק'.) יש לציין לעניין זה, שבין השנים מרבית ההסתננויות היו 'הסתננויות תמימות', ורק בשנים שלאחר מכן הכריעו ההסתננויות הפליליות- בד"כ למעשה גניבה. אני לא אומרת שהלחצים על הציבור הישראלי הייתה קלה, אלא אני ממחישה את פרספקטיבת הפליטות. 3-העליות הראשונה והשניה באו לאחר פרוגרומים ברוסיה. מקורות המימון היו הברון רוטשילד וההסתדרות הציונית. (ולא מנכסי החלוצים, שלא הביאו איתם את השטיחים) גם ניצולי השואה לא הביאו איתם את כלי הכסף. 4-הנקודה העיקרית: למה עוול אחד מצדיק עוול אחר? למה דריסת כבודה ורכושה של קבוצה אחת מצדיקה דריסת כבודה ורכושה של קבוצה אחרת? למה היותם של פליטים יהודיים מארצות ערב- מגורשים- מצדיקים השלטת טרור על הפליטים הפלשתינאים שנמלטו מבתיהם או גורשו מהם? הרי הלקח הוא הפוך! אין דבר שמצדיק ביזוי בערך חייהם ורכושם של אנשים! והרי היום אנו אוכלים את התוצאות של ההגיון המעוות הזה. אלוהים יודע איך נצא מתוצאותיה של מסורת ההגיון הזו. |
|
||||
|
||||
1. גם העולים איבדו את בתיהם ואזרחויותיהם (העניין הלאומי קצת יותר בעיתי אבל אני לא חושב שהערבים שגורשו או ברחו ב 48 איבדו את לאומיותם הם עדיין ערבים לא?) העובדה שהם זכו באזרחות חדשה לא מקטינה את עצמת העוול והפגיעה שנגרמה להם או את הקנס או העונש אותם ראויים לשלם מי שפגעו בהם. 2. אני מסכים שמצבם של הפליטים הפלסטינים גרוע בהרבה ממצבם של העולים ממדינות ערב, אבל חלק גדול מהאחריות נופל עליהם (הדבקות בדרישה לחזור בדיוק לאותו בית ואותו שדה אותם עזבו ב 48, סירובים חוזרים להתישב במקומות אחרים אי הכרה במדינת ישראל וכמובן הטרור שהם מפעילים נגדה). 3. לגבי העליות הראשונות, מדובר באירועים שקרו לפני זמן רב מאוד כיום לא נותרו עוד נפגעים מהאירועים הללו וספק אם תוכלי למצוא רבים מבניהם ונכדיהם לא מועלית שום דרישה לגביו ע"י אף אחד מהצדדים ולכן הוא לא רלוונטי. לגבי פליטי השואה, הם מקבלים פיצוי כספי על קרובים שניספו ורכוש שאבד (גם מי שמצבו הכלכלי טוב בהרבה מזה של רבים מהעולים ממדינות ערב). העליות ממדינות ערב ומלחמת השיחרור היו בסמיכות זמנים כך שמידת ההתישנות שלהם דומה, והעולים לא זכו לשום פיצוי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |