|
אתה מתעקש לדון במערכות קוונטיות. אפילו אם נקבל שהתיאור הקוונטי הוא התיאור הנכון של היקום שלנו (ואין תת-רכיבים בסיסיים יותר המציגים תמונה אחרת), הרי שהתזה של כותב המאמר היא שיקום = פונקציה (מבנה מתמטי), והשאלה העיקרית שלי לאורך הדיון כולו היא הטענה כי אם תזה זו נכונה, הרי ש*גם ההיפך* נכון: מבנה מתמטי = יקום.
כמובן שלא כל מבנה מתמטי הוא יקום "מעניין". לצורך העניין, יקום "מעניין" הוא יקום שיש בו תודעה (אחת או יותר). אם אתה מאמין שניתן ליצור תודעה עם טכנולוגיית מחשב מהסוג הקיים כיום (מכונת טיורינג), הרי שאפילו מערכת Life מאפשרת קיום יקומים מעניינים - כתלות במצב הפתיחה של המערכת (ה"אקסיומה").
אם הבנתי נכון את "הכשל העקרוני" שלי (פסקה אחרונה בתגובתך), אפשר פשוט לומר שמערכת קוונטית היא דטרמיניסטית. אבל, שוב, אני לא מתעניין רק במערכות קוונטיות. בוא ונחשוב לרגע על שינוי קל במערכת Life, שמאפשר כמה כללי גזירה אפשריים ממצב נתון. למשל, הוסף את הכלל: תא כבוי עם 4 שכנים דלוקים - הופך כבוי או דלוק, כל בחירה לגיטימית. בסימולציית מחשב, היינו משתמשים בבחירה אקראית, ולכן הרצות שונות היו מניבות תוצאות שונות. מי ש"קיים" ביקום כזה, קיים ביקום לא דטרמיניסטי.
לגבי "אתה יכול לקרוא לתאור היחיד הזה 'שני יקומים זהים' [...] אבל זה די טפשי": נחשוב לרגע על "ריצה" נתונה של יקום-Life-לא-דטרמיניסטי כעל מבנה תלת-מימדי סטטי, ונתבונן בשתי ריצות שונות, בעלות רישא זהה. עד לנקודת ה"פיצול", מדובר בשני יקומים זהים; ולצופה מתוך המערכת אין כל דרך לדעת לאיזה יקום הוא שייך.
|
|