|
||||
|
||||
התאוריה שלי לגבי חלוקת העושר בעולם קשורה בדיוק לזה: אלוהים1 דפק את תושבי הארצות הטרופיות. הם, כדי לאכול, היו צריכים רק להושיט את היד ולקטוף בננה. אם הם התעצלו להושיט את היד, הם יכלו פשוט להמשיך לשכב בנחת, ולחכות שאגוז הקוקוס יפול לידם (בתקוה שלא עליהם). תושבי הארצות הצפוניות המסכנים נאלצו לעבוד קשה לפרנסתם. בזעת אפיהם אכלו לחם. __ 1 בלי להכנס לשאלת קיומו. |
|
||||
|
||||
אם זה היה כל כך פשוט, היו מספיק מהם בכדי שהם יצטרכו להתחרות על הזכות להתרבות. |
|
||||
|
||||
אתה אומר בזה שלתושבי החוג הטרופי הספיקה תזונה צמחונית-טבעונית, ולצפוניים לא? (באירופה אפשר ללקט יופי של פירות יער). |
|
||||
|
||||
רוב תושבי הארצות הטרופיות היו, עוד לפני הקולוניאליזם, איכרים שעבדו קשה למחייתם. גם הציידים-לקטים-דייגים, שנדחקו מפני עמי האיכרים, עבדו קשה כדי לשרוד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |