|
1. לא נכון. זה בדיוק תפקידו של מנהל להחליט לאילו אזהרות להתייחס ולאילו אזהרות לא להתייחס. המנהל צריך לקבוע מדיניות - ולא המהנדס. כדי לקבוע מדיניות (באיזו טמפרטורה מותר לשגר מעבורת) המנהל צריך לבדוק מה אומרים המהנדסים, מה מטריד אותם, ולהעריך אם הסיכון חמור דיו כדי לבטל שיגור. טיסה לחלל היא עסק מסוכן. אם אתה לא מוכן לקבל סיכון מסויים כלגיטימי, אתה לא תטיס אנשים לחלל בכלל. המנהל צריך לקבוע מתי רמת הסיכון מצדיקה ביטול של שיגור. צריך לקחת בחשבון גם את העובדה שביטול שיגור עולה מיליארדים, ושהסנאט כל הזמן מאיים בקיצוצים. יש פה משחק פוליטי לא פשוט שהמנהלים של נאסא חייבים לשחק. בקיצור - אני לא מקנא במנהלים של נאסא.
2. המנהלים של נאסא - במקרה של הצ'לנג'ר - כן הקשיבו למהנדסים. אחרי שהקשיבו, הם ניגשו לבדוק אם הסיכון רציני. הבעיה לא היתה חוסר קשב, אלא שיקול דעת מוטעה. הטעויות היו:
א. המנהלים לא שלחו את המהנדסים לבדוק מה קורה לגומי בתנאי קור קיצוניים, אלא רצו לבדוק נתונים סטטיסטיים.
ב. הם שאלו את השאלה הסטטיסטית הלא נכונה ולכן לא התייחסו לנתונים הרלוונטיים.
ג. הם עשו אקסטרפולציה - לא היה לפני כן אף שיגור שנעשה בתנאי קור קיצוניים כל כך. המנהלים ניסו להשתמש במידע שעמד לרשותם (על שיגורים בטמפרטורות שבין 20 ל-5 מעלות צלסיוס) כדי להסיק על מה יקרה בטמפרטורה אחרת לגמרי (מינוס שתי מעלות). העובדה הזו לבדה היתה צריכה להדליק למישהו נורה אדומה ולגרום לו לשלוח את המהנדסים לבדוק (בניסוי) מה קורה בקור של כמה מעלות מתחת לאפס. באופן עקרוני, זה מאוד מסוכן להסיק מנתונים סטטיסטיים בתחום מסויים על מה קורה בתחום אחר. זה כאילו תנסה להעריך את רמת השכר הממוצע בישראל על פי רמת השכר הממוצע במדינות השכנות (ירדן, לבנון, הרש"פ, מצריים וסוריה) - תקבל תוצאה כמעט חסרת משמעות.
לסיכום - הייתי נותן להם 8 מתוך 10 על שיטת הניהול, אבל 0 עגול על השימוש שהם עשו בסטטיסטיקות שעמדו לרשותם.
|
|