|
||||
|
||||
אני מכיר את דעתך על הבעייתיות בביסוס כתב אישום על הודאת הנאשם וכבר קראתי את ההתיחסות שלך לפרשת קיקוס. אבל הרבה מים דלוחים זרמו בירקון מאז אותן פרשיות מפורסמות כמו מע"צ, קיקוס וברנס. קודם כל, התיעוד של פעולות המשטרה בפרשיות פשעים חמורים השתנו ללא היכר בעשר השנים האחרונות. מעבר לעדויות וההודעות אשר מוקלטות אודיו ווידיאו, כל פעולה קטנה, כל שיחת מסדרון מתועדות ולרוב באמצעות אודיו. הרבה יותר חשוב, גישת המערכת השתנתה לחלוטין ואתה בטח מודע לביקורת על עודף הזכויות שניתנו לחשודים בשנים האחרונות על ידי הכנסת ובתי המשפט. במשטרה בפרט האקלים המקצועי השתנה. אם בשנות השמונים קיבלו חוקרים בתחנת באר שבע בונוס כספי ממפקד התחנה בעבור כל הודאה שהצליחו "לסחוט" מחשוד זה או אחר הרי שהיום אף אחד לא היה מעיז להעלות על הדעת מעשה כזה. אתה מדבר על הרבה מקרים כאלה והייתי רוצה לשמוע כמה באמת אתה מכיר מעשר השנים האחרונות? להזכיר לך שהודאת נאשם לא עומדת בפני עצמה ולא יכולה להרשיע אדם ללא סיוע בראיות אחרות. התייחסות נוספת לדרך הראיה שלך של עבודת המשטרה. המשטרה איננה מחפשת את הצדק אלא את הראיות להפללתו של חשוד. חוקר מקצועי צריך להתמקד בחשוד שיש לו ולעשות הכל בעזרת הכלים שיש לו *ובמסגרת החוק* להפליל אותו. אם צדק היה משחק תפקיד בעבודת המשטרה אני הייתי משחרר מלכתחילה חשודים שהבאתי למשפט ומצד שני מפליל אנשים שלא לצורך. האמונה האם זדורוב הוא רוצח, אדם רע או מלאך טוב לא צריכה לעניין חוקר משטרה בזמן עבודתו, אם במסגרת החוק הצלחת לאסוף מספיק ראיות כנגד אדם מסויים הרי שתפקידו של בית המשפט הוא לעשות את הצדק, לא המשטרה ולא הפרקליטות. |
|
||||
|
||||
לגבי המקרים שזכורים לי, מלבד המקרים שמנית אני זוכר עוד לפחות שלוש פרשיות של רצח הומלסים מחבר העמים שבהם *הורשעו* נאשמים מסויימים, ואחר כך התברר שהרוצח הוא מישהו אחר. נדמה לי שלפחות חלק מהמקרים האלה היו בעשר השנים האחרונות, אם כי איני בטוח לגמרי בכך. ישנה גם פרשת החיל אולג שוחט, שבה הורשעו חשודים, ואחר כך התברר שהרוצחים הם אחרים. ואני זוכר עוד פרשת רצח תוך כדי שוד, שבסופה קיבל המורשע חנינה, ואני זוכר שהשופט חיים כהן המליץ אז על החנינה הזאת, אבל איני זוכר את שם החשוד. האם אתה מכיר מקרה *אחד* שבו הורשע מישהו על סמך הודאתו בלבד, מבלי שהיו ראיות אחרות שהיו מספיקות להרשיעו, מבלי שהדבר עורר אחר כך תהיות בקשר לאשמתו ? דעתי היא באמת שאסור להרשיע על סמך הודאה במשטרה. צריך לחקור את הנאשם אבל רק כדי לגלות פרטים שיחשפו את האמת, ולבית המשפט להביא ראיות שהתגלו בחקירה הזאת *ושאי אפשר היה לעלות עליהם ללא החקירה*, כמו למשל מציאת כלי הרצח, רק על סמך העזרות בחקירה הזאת. אבל להודאה כשלעצמה אין, לדעתי, שום חשיבות ראייתית. אין זה הגיוני שרוצח, למשל, יודה, כשהוא יודע שאין ראיות אחרות שמפלילות אותו, ואם הוא עושה זאת צריך לחפש מה לא בסדר כאן. אלא אם כן הוא עושה זאת בבית המשפט כשעורך דין לצדו והכול גלוי ובלתי מוסתר (כאן אני חולק על הדין העברי שלא מקבל את הודאת הנאשם בשום מקרה ובכל מקום). אשר לתיעוד בתמונה ובקול, כאן אני מתפלא ממש על דבריך. *פורסם בתיקשורת שאין שום דבר כזה מחקירת זדורוב, וישנם שם רק הודאה בכתב חתומה על ידו*. אילו הודאת הנאשם הייתה מוקלטת ומצולמת ומובאת *ללא עריכה* הייתי מוכן איך שהוא לשקול את קבלתה ולתת לה משקל איזה שהוא, אבל בכל המקרים כולל המקרה של זדורוב לא היה דבר כזה, ואפילו הועלתה ע"י המשטרה טענה מגוחכת בדבר חוסר תקציב שמנע ממנה לצלם את החקירה . . . נדמה לי שגם היה על כך דיון באייל ואף הוצעו למשטרה פתרונות זולים יצירתיים ופשוטים לפתור את בעיית המשאבים שלה בהקשר הזה . . . אשר לתפקידו של החוקר, גם כאן אני חולק באופן נחרץ על דבריך וגם מתפלא עליהם. אני חושב שתפקידה של המשטרה לחשוף את האמת, ולא "להצליח להפליל את החשוד". תאר לעצמך שתוך כדי חקירה חוקרי המשטרה מגלים ראיות לפיהם ברור שהחשוד אינו אשם, אבל הראיות האלה נסתרות מהנאשם ועורכי דינו. האם במקרה כזה תפקידם לא להתייחס כלל לראיות שמצאו, ולהמשיך לנסות להפליל את הנאשם ? זה ממש נורא לחשוב כך ולומר דברים כאלה. |
|
||||
|
||||
רציתי עוד להוסיף שאותו מקרה תיאורטי שדברתי עליו, שבו נאשם מודה באשמה בבית המשפט כשעורך דין לצדו, באין ראיות אחרות, וכששניהם שפויים, הוא מקרה נדיר, אבל יכולים להיות מקרים כאלה, *רק כשמדובר בחרטה אמיתית של הנאשם*, ונכונות מצדו לשאת בעונש. במקרה כזה ראוי היה גם להקל בעונשו. |
|
||||
|
||||
זה לא ממש נורא שהיפני חושב כך ואומר דברים כאלה, הוא כבר לא במשטרה. מה שנורא זה שגם שותפיו לשעבר, שעדיין במשטרה, חושבים כך ונוהגים כך. |
|
||||
|
||||
חבל שאני אדבר על תפוזים ואתה תהיה משוכנע שמדובר בתפוחים. רק על מנת לחזור ולהבהיר, שים לב שדיברתי על עבודה במסגרת החוק ואתה מבקש ממני להתייחס למקרה בו השוטרים הם פושעים. אין לי מה להוסיף בנוגע לדיון הזה. |
|
||||
|
||||
כפי הנראה לא התכוונת לכך, אבל אכן יש בעיה בניסוח: "תפקידו של החוקר להפליל את החשוד". הבעיה היא אצלך, ועליך, לדעתי, לחשוב שוב, ולנסח את הדברים מחדש. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שדי מובן שהוא התכוון ''תפקידו של החוקר הוא להפליל חשוד'' - לא החשוד הספציפי. היינו הך אם נמצאות ראיות שמזכות חשוד א' ומפלילות חשוד ב'. |
|
||||
|
||||
אני מצטט את המשפט בדיוק כפי שהוא: "חוקר מקצועי צריך להתמקד בחשוד שיש לו ולעשות הכל בעזרת הכלים שיש לו *ובמסגרת החוק* להפליל אותו" זה נראה כאילו מציאת החשוד המתאים אינו חלק חשוב בעבודה, ואני חושב שזה החלק הכי חשוב. אבל אני רואה שאני מצליח לעצבן כאן אנשים גם בנושאים שאין לי שום עניין לעשות זאת, ואני פורש גם כן בשמחה מהויכוח. |
|
||||
|
||||
אני חוזר כי למרות ההודאה על הפרישה מהוויכוח אני מוצא עצמי ממשיך לחשוב על כך. שימי לב ללשון החוק שהיפאני עצמו הביא: "לחשוף ולאתר עבירות ולהביא את העבריינים לדין". זה ניסוח שממש אין לי שום בעיה עמו, וזה בגלל שמופיעה כאן המילה "העברינים", ולא "החשוד שבידה", וזה הבדל ענק. אבל בעצם חזרתי בגלל שמיקדתי, בתגובתי האחרונה את העניין ב"מציאת חשוד מתאים", וכשחשבתי שוב על כך, מצאתי שלא תמיד זה עיקר העניין. כדי להסביר את עצמי אחזור לפרשת קצב. כאן מדובר במקרה שאין בו "חשוד מתאים" אחר. ישנו חשוד אחד בלבד בידי המשטרה ולא יכול להיות חשוד אחר. האם תפקידה של המשטרה במקרה הזה "להפליל את החשוד שבידה" ? לא ולא. תפקידה להפליל "עבריינים", אבל כשבידה חשוד, תפקידה למצוא אם אכן הוא "עבריין", ותוך כדי עבודתה, לתת משקל שווה לאפשרות שאולי הוא נקי, ולהמליץ את המלצותיה בהתאם. |
|
||||
|
||||
הניסוח ''להביא עבריינים לדין'' אינו עומד בכללים המישפטיים המערביים. אפשר להביא חשודים לדין ורק שם יקבע האם הם עבריינים. |
|
||||
|
||||
הניסוח שלך גם הוא אינו עומד ב''כללים המישפטיים המערביים''. ביהמ''ש יכול רק להרשיע חשודים בדין, ולא לקבוע שהם עבריינים. |
|
||||
|
||||
בסדר, מסכים. הרי המילה עבריין נגזרת מכך שהוא עבר עברה. עד שלא הובא לפני בית המישפט הוא נחשב לעבריין לכאורה. |
|
||||
|
||||
ועד שלא תבהיר כיצד זה משמעותי לעניין, תחשב למנטפק (לכאורה כמובן). |
|
||||
|
||||
ואחרי שיורשעו בבית המשפט יהיה בטוח מעל לכל ספק שהם עבריינים ? אני עוזב את המערביים. אני מתחיל להיות בעד "כללים משפטיים" מזרחיים. לא. הם סוקלים נואפים וגודעים ידיים לגנבים. גם אותם אני לא סובל. אני מתחיל לחפש כללים משפטיים בדרום או בצפון. . . |
|
||||
|
||||
לא בעיה אצלי ולא בטיח וההתעקשות שלך מוציאה לי את החשק מהדיון הזה. פקודת המשטרה אומרת שתפקיד המשטרה הוא ''לחשוף ולאתר עבירות ולהביא את העבריינים לדין'' לא פחות ולא יותר, לא צדק ולא נעליים. אתה נתפס למונח 'מפליל' בהקשר של הבכיין התורן ברדיו ''מנסים להפליל אותי'' כלומר 'להפליל' במובן של 'לתפור תיק' ולא כך הוא. החוקר לאחר שתפס חשוד צריך לאסוף את כל הראיות שיש בפרשה ואם ישנה ראיה המנקה את החשוד גילויה הוא לא פחות חשוב מחשיפת ראיה מפלילה - אבל אלו הם דברים אלמנטריים, חשבתי שאנחנו מדברים ברובד קצת יותר עמוק. אני מציע שאתה תמשיך להאמין במה שנוח לך ואני אמצא לעשות משהו אחר בזמני הפנוי. |
|
||||
|
||||
למה לא תלך לחפש כמה חיפושיות יפות? |
|
||||
|
||||
I have the day off tomorrow, taking the bike to Kaeda for a first off-road test, stay tuned
|
|
||||
|
||||
אציין להגנתו של דב שגם אותי הניסוח שלך הקפיץ אינסטינקטיבית, ומאותן סיבות של דב. אחרי שנרגעתי, אני חושב שאני מבין למה התכוונת, אבל עדיין לא בטוח, ונזקק למאמץ פרשני מסוים. יועיל אם תפרט קצת, למשל על-ידי דוגמאות לא-טריוויאליות לשיקולים ששוטר צריך להפעיל ולשיקולים שהוא לא צריך להפעיל. |
|
||||
|
||||
תודה אבל אני אוותר. |
|
||||
|
||||
אתה רוצה להתחייב שברוב המקרים בהם שוטר מבצע את תפקידו להפליל את הנאשם, הוא לא נוהג במהירות העולה על המותר, וגם לא מבצע חיפוש בביתו או בחפציו של אדם מבלי לקבל צו חיפוש, והמקרים החריגים בהם שוטר חורג מכך נתקלים בגינוי כללי מצד חבריו ומפקדיו? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |