|
||||
|
||||
יש אלפי החלטות ממשלה שלא קוימו ולא יקוימו. האם תפקידו של בג"צ לשמש גננת לממשלה בכל מקרה שמישהו יגיש עתירה בתגובה להחלטה כזו? הבה נבחן מצב היפותטי. נניח שהממשלה מתכנסת מחר ומחליטה להגביר את הפגיעה בראשי הטרור בתגובה לקסאם בזיקים. בעוד חודש עותר ברוך מרזל לבג"צ. הוא מביא נתונים סטטיסטיים המראים שהיקף הפגיעות בראשי הטרור לא עלה ולמעשה אף ירד במהלך החודש שחלף. השופטים מקבלים את העתירה (בסופו של דבר, הממשלה החליטה והיא לא מקיימת) וקובעים שבתוך חודשיים על הממשלה להציג תוצאות פעילות שתבוצע בשטחים שתראינה באופן מובהק מבחינה סטטיסטית שנפגעו יותר ראשי טרור מאשר בחודשים הקודמים. זה סביר בעיניך? |
|
||||
|
||||
לא התרכזת בקריאת מה שכתבתי. "בג"צ מגיב לעתירות". הדגש הוא על המילה "מגיב". לכן הבג"צ אינו גננת, אלא כתובת לאזרחים-תושבים שחשים שפעולה או אי פעולה מסויימת של המימשל פוגעת בהם. ברור שהבג"צ ידחה על הסף את העתירה כי אין ולא יכולה להיות התחייבות של הממשלה להוציא חוזה על X ראשים של מחבלים. |
|
||||
|
||||
ולמה "ברור" שהממשלה יכולה עד אחד בספטמבר למגן כך-וכך מוסדות חינוך? אילו הטענה שנטענה בפני בג"צ היתה שכיוון שהמדינה מחייבת את הילדים לשהות במוסדות החינוך שעות רבות מדי יום עליה לספק להם תנאים הולמים ובכלל זה מיגון, היה טעם לדיון רציני; זו טענה בעלת משקל, גם אם אפשר להציב מולה טענות נגד. לעומת זאת טיעון מנהלי כזה, נסיון לכפות על הממשלה דרך בג"צ לקיים החלטה שלה-עצמה נראה לי תמוה. אם היא תעביר עכשיו החלטה חדשה שמתקנת את הישנה וקובעת לוח זמנים של חמש שנים למיגון, האם כל הדיון בבג"צ יהפוך רטרואקטיבית למיותר? הרי יש לה זכות לשנות החלטות של עצמה, לא? והאם מצב כזה לא יגרום גם לכך שכל החלטת ממשלה תנוסח מראש כמו חוזה שיוצא ממשרדו של עו"ד אולמרט, כולו מלא בסעיפי-סעיפים ואותיות קטנות שנועדו לוודא שאף קליינט לא יוכל לתבוע את הספָק? מדינה יכולה לתפקד בצורה כזו? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |