|
||||
|
||||
1. אנחנו לא יודעים שהומוסקסואליות היתה נפוצה יותר, אלא שהיא היתה לגיטימית יותר. 2. נראה לי שבאירופה הנוצרית של ימה"ב, השכלה היתה כרוכה בעיקר בלימוד דברי אבות הכנסיה, וקצת פילוסופיה הלניסטית. כך שאפלטון לא היה העיקר. פרט לכך, אלמנטים לא רצויים ביצירתם צונזרו/נשכחו/הוצנעו (ראה "שם הוורד"). אגב, דנטה (כבר רנסאנס, אבל בכל זאת) שם את חכמי יוון במדור העליון (הכי נעים) של הגיהנום, בתור חוטאים-שלא-באשמתם אשר לא הכירו את ישוע ואת חוקי התורה. |
|
||||
|
||||
טוב, אני מניח שאפשר לפרש את החלק שקראתי כאילו שרק סוקראטס הוא הומו, וששאר המשוחחים פשוט מגלים עניין בחייו; שהם מופתעים שהוא, חובב נערים מושבע, יכל להתעניין במשהו אחר כשבחור יפה היה בחברתו, ולא מתכוונים להגיד שלהם עצמם היה עניין בבחור. אבל זו נראית לי כמו פרשנות פחות סבירה, ממה שאני זוכר מהשיחה המתוארת. אמשיך לקרוא ואדאג לעדכן אותך. |
|
||||
|
||||
אוקיי, קפוץ לסטימצקי, טול לידך את הכרך הראשון של כתבי אפלטון, וקרא בחנות את העמודים הראשונים של הפרק ''כארמידס''. נראה שכולם שם שגלי-נערים, גם הנערים עצמם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |