|
||||
|
||||
אני באמת צריך פרשנים? בכל מקרה אני הרבה פחות קיצוני. ודאי שאני כן חושב שיש דברים שלמדינה מותר לכפות על אזרחיה בניגוד לרצונם. זה תלוי גם בעוצמת הכפיה1, גם במטרת הכפיה2, גם בדרך בה התקבלה ההחלטה על הכפיה3 גם בעל מי כופים ועל מי לא4, גם בדרך בה ממומשת הכפיה5 ובטח גם בעוד כל מיני דברים6. אני לא בטוח מה קורה כשמדובר בעניין זמני וחד פעמי. אני דיברתי בתגובה לירון על מצב קבוע ותמידי. ובשורה התחתונה כל מה שאמרתי זה "אם, בשורה התחתונה, יתברר שאין למדינה מספיק משאבים על מנת לקיים צבא שיגן עליה, אז חייבים להעלות את השאלה האם יש למדינה זכות קיום". אחרי כל הפתיל הזה עם דורפל, אני לא מבין איך אי אפשר, גם בלי להסכים איתי בכל השאר, לחתום על המשפט הזה. 1 20% מס הכנסה לא לגיטימי כמו 99.9% מס הכנסה. 2 כפיה במטרה לשמור על חייהם של האזרחים לא דומה לכפיה במטרה להביא כביסה לביתו של המנהיג. 3 כפיה שהתקבלה ברוב של 90% לא דומה לכפיה שהתקבלה על ידי המנהיג הדגול. 4 כפיה שנכפת רק על מי שצבע עורו שחום (ללא סיבה אובייקטיבית) לא דומה לכפיה שנכפת על כל האזרחים. 5 עונש מוות על מי שלא משלם מס לא דומה למאסר עולם למי שרצח. 6 ועכשיו בטח גם על זה יפתח פתיל שלם. |
|
||||
|
||||
בוודאי שאפשר גם שלא להסכים איתך. נגיד שעשרים אחוזים מהאוכלוסיה לא מוכנים להתגייס, אבל חייבים אותם בכדי לתחזק את המדינה. נגיד, סתם ככה, שהם דתיים אדוקים, ומאמינים שהשם יצילנו. נמשיך עם ההנחות ההיפותטיות לחלוטין ונניח שאם אנחנו לא מכריחים אותם להתגייס, אין דרך מסודרת ובטוחה להתפנות מכאן, אלא כליה נגזרת על כולנו - מוות בחרב. נמשיך הלאה ונניח שמבחינת שמונים האחוז האחרים של אזרחי המדינה, חיים חופשיים ודמוקרטיים הם המטרה המשנית, וחיים הם הראשית. 1 במבט ראשון, אני לא מסכים. אעדכן אותך לגבי המבט השני. |
|
||||
|
||||
אה, אז אנחנו חיים בעולם הנניח שלא קשור לדיון, למציאות או לשום דבר? טוב. נניח. נניח שאני אתה ועומר חיים באותו בניין, אני בקומה הראשונה, אתה בשניה ועומר בשלישית. נניח שאני ועומר מכריזים מחר שהקמנו מדינה ששטחה הוא הבניין שלנו. ונניח שאנחנו משוכנעים שבשבוע הבא אנשי המאדים יבואו לאכול אותנו. ונניח שאנחנו יודעים בוודאות מוחלטת שבשביל להציל את חיינו ואת המדינה החדשה והמוצלחת שלנו אנחנו צריכים את הדירה האמצעית. אז, מותר לנו להחרים את הדירה שלך ברוב קולות? ונניח שהמודיעין שלנו גילה שאנשי המאדים מוכנים להגיע להסכנמה על שלום, אם ניתן להם את אחד הדיירים שיהיה עבד. אז, מותר לנו לתת אותך (שוב, ברוב קולות). הי, החיים הם המטרה שלנו, ושילכו המוסר, ההגיון או הראציונליות לעזאזל. 1 לא הבנתי. |
|
||||
|
||||
אם גם אני אשוכנע בכך, מן הסתם אסכים איתכם. חשבתי שאתה משוכנע כמוני שמדינת ישראל צריכה צבא, או לפחות שאתה מספיק פתוח לרעיון בכדי שלא להסתכל עליי כעל משוגע כשאני מעלה אותו, ולנהל איתי דיון בנושא. |
|
||||
|
||||
כן, הבעיה מתחילה בזה שאתה לא משוכנע, ולא מסכים איתנו. הרי אם כולם מסכימים אז מראש אין בעיה. אני מניח שכל מדינה צריכה צבא, אבל גם זה לא שייך לדיון. הרי אתה אמרת שיש עשרים אחוזים מהאוכלוסיה לא מוכנים להתגייס ומאמינים שהשם יצילנו, הם אלה שמן הסתם יסתכלו עליך כעל משוגע, והשאלה היא האם יש לך זכות להכריח אותם לשרת בצבא, ובמה הזכות הזאת שונה מהזכות שלנו להכריח אותך לתת לנו את דירתך. |
|
||||
|
||||
רגע, לך ולשכן יש ספק בזכות שלכם לפנות אותי מהדירה? |
|
||||
|
||||
תגובה 457402 מה אתה חושב, יש למישהו זכות לבוא ולהעיף אותך מהדירה שלך? |
|
||||
|
||||
במקרה הזה, השאלה היא לא מה אני חושב, אלא מה אתה (והשכן) חושב(ים). |
|
||||
|
||||
ברור שאני חושב שלא, אבל, מצד שני, אני גם לא חושב שמישהו מהמאדים מסכן אותי. |
|
||||
|
||||
The chances of anything coming from Mars, אבל לפני רגע אתה והשכן האמנתם שזכותכם. מה השתנה?
are a million to one, they said. The chances of anything coming from Mars, are a million to one, but still, they come tum tum, tididi, tididi, tum tum tum ... |
|
||||
|
||||
אתה מבין מה משמעות המילה "נניח"? בתגובה 457402 הנחנו שאני מאמין בכל מיני דברים, זה ודאי לא אומר שאני באמת מאמין בהם. |
|
||||
|
||||
העניין הוא שאי-אפשר בלי מערכת הנחות כלשהי. אם מערכת ההנחות שלך היא כמו זו של השכן, אז סביר שאתה מאמין שיש לך זכות לפנות אותי מהדירה. ואם מערכת ההנחות שלך אחרת, אז כנראה שלא. עכשיו אתה מנסה להעמיד פנים שאתה נטול מערכת הנחות, אבל אתה לא - אתה יוצא מנקודת ההנחה שהחבר'ה מהמאדים אינם בדרך. |
|
||||
|
||||
נו, ואם נניח שכן אז:_________ ואם נניח שלא אז:_________ מה זה משנה? |
|
||||
|
||||
אז מבחינת הרבה אנשים, למדינה יש "זכות קיום" גם עם גיוס חובה? או שאיבדנו אחד את השני לגמרי? |
|
||||
|
||||
(אני לא באמת יודע על מה אתה מדבר, אבל הערה כללית:) בשביל שאני אסכים אם אנשים אחרים, אני צריך להשתכנע שהם צודקים ולא שהם קיימים, רבים או חזקים. (בכל מקרה) אני לגמרי איבדתי אותך. |
|
||||
|
||||
המדינה היא כלי של אזרחיה. אתה אמרת שלמדינה לא תהיה זכות קיום ברגע שבכדי להמשיך ולהתקיים, היא תאלץ לעשות את ההפך מהמטרה שלשמה הוקמה. אז לשכנע אותך שהמעוניינים במדינה, גם עם גיוס חובה, רבים הם, היה קו טיעון תקף. |
|
||||
|
||||
ממש, אבל ממש, לא. במקום להתקדם, אנחנו הולכים אחורה. נחזור להתחלה, מטרת המדינה היא לא להגן על זכויותיהם של *הרבה* מאזרחי המדינה1, אפילו לא להגן אל זכויותיהם של *רוב* אזרחי המדינה, אלא להגן על זכויותיהם של *כל* אזרחי המדינה. לכן, זה שרבים מעוניינים בהפרת זכויותיהם של המיעוט הוא ממש לא טיעון תקף לטובת זכותם של הרבים לשלול את זכויותיהם של המיעוט. להזכירך, אני ועומר רוצים לקחת לך את הדירה, ואנחנו שניים ואתה רק אחד, אז אנחנו הרבה ואתה מעט, אז בבקשה, עזוב את הדירה בלי לעשות בלאגאנים. 1 דבר שנראה לי מיותר מלכתחילה, סביר להניח שגם בלי מדינה זכויותיהם של הרבה אנשים ישמרו. |
|
||||
|
||||
זו ההגדרה שלך, אבל אפילו אתה אמרת שלמדינה יש לעיתים את הזכות, nay, ההכרח, לפגוע בזכויות של אזרחים. "להזכירך, אני ועומר רוצים לקחת לך את הדירה, ואנחנו שניים ואתה רק אחד, אז אנחנו הרבה ואתה מעט, אז בבקשה, עזוב את הדירה בלי לעשות בלאגאנים." - בואו וקחו אותה. אני ישן עם crowbar מתחת למיטה. |
|
||||
|
||||
כן, בתנאים מאד מסויימים. אני לא רואה איך "הרבה אנשים" יכול למחוק את התנאים האלה. תודה, בגלל שאתה נחמד ניתן לך לקחת את ה-crowbar שלך, נסתדר בלעדיו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |