בתשובה לקוראת, 04/09/07 21:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(ברצוני לדבר על משהו אחר, אבל במאמר מוסגר זה אני מצטרפת לאמירה של נועם י., שאין מקום לציניות בנוסח "הצבא המופלא שלנו") אל הפרופסור לייבוביץ' ז"ל נהרו במשך השנים, באופן מפתיע למדי לאור הפרשי הגיל העצומים, צעירים מתלבטים בני 17-18 לקראת גיוסם, לחפש אצלו ייעוץ ותמיכה. באופן אישי, כך מספרים, הוא לא היה הקשיש הנרגן מן הטלויזיה אלא איש בעל הבנה וסבלנות. על מפגשים אלה סיפר לייבוביץ' כי לא נהג לקחת על עצמו את האחריות לעודד אצלם את הנטיה לסרבנות היות וכל זמן שהם מעטים, הסביר, סרבנות זו תהיה כולה על חשבון הסרבן עצמו (משפט, מאסר, קב"ן, הורדת פרופיל וכו') ולא תשנה שום דבר למדינה. לו אפשר היה לגייס (לא לגייס לצבא, כמובן, אלא *לגייס*) 1000 מתנגדים מצפוניים שלא יתגייסו (ושיהיו מאורגנים, תוספת שלי - אני מניחה שלכך היתה כוונתו) כך אמר - אולי הדבר יאלץ, סו"ס, את המדינה - להתחיל לשנות את מדיניותה בפועל. כיום נראה שהמספר 1000 הוא מצחיק, ונחוצה מסה הרבה יותר גדולה, אבל אולי העקרון עדיין נכון - דרושה התארגנות מאסיבית. חומר למחשבה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הצעה למוסף הארץ, למדור "נמוך ורע": אנשים שחותמים תגובות עם "חומר למחשבה". כל כך דרמטי ומתנשא. תחשבי על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבינה מה מתנשא בזה. לי ראיונות (ספרים, הרצאות) עם לייבוביץ תמיד נתנו חומר למחשבה, והרעיון שאנשים (הצעירים הכואבים את המשך המצב הקיים ומשפחותיהם המזדהות איתם) ינסו להתאגד ולפעול במשותף במקום שירגישו איש-איש בבדידות, בדל''ת אמותיהם, את הלבטים והמצוקה המצפונית - הזכרתי את הרעיון הזה משום שקיויתי במלוא הכנות שגם בו יש חומר למחשבה לאלה שהוא רלוונטי בשבילם, כמו ה''קוראת'' (אני לא הראשונה עם הרעיון הזה, אבל כאן הוא לא הוזכר והדיון הלך בכיוונים אחרים). באמת לא מבינה איפה כאן ההתנשאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התארגנויות כאלה קיימות כבר מזמן. די לכיבוש היא הוותיקה שבהן, על אף שהיא מיועדת רק לסירוב לשירות בשטחים. בשנים האחרונות קיימות גם התארגנויות של סירוב מצפוני לשירות בצה''ל בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אותה בעיה כמו עם חוסר ההשפעה של היחיד. להתארגנויות קטנות ומפורדות אין השפעה ברמה הארצית והפוליטית, על זה בדיוק דיברתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התארגנויות כאלה תמיד מתחילות בקטן. הן יכולות לגדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אין להן? לכמה מכתבי סרבנים היה הד ציבורי רחב מאד ויש הטוענים שהם היו בין הגורמים שהשפיעו על שרון לבצע את ההתנתקות. יחסית למספרם של הסרבנים, ההשפעה הציבורית שלהם בהחלט רבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, למכתבי הסרבנים היה הד ציבורי נרחב ובכללו ביקורת קשה וגם, אזא"ם, מטחי חרפות וקללות מימין. אשר להשערה כי השפיעו על שרון לבצע את ההתנתקות, נדמה לי שזו לא הוכרעה עד היום ואף לא תוכרע, עקב מצבה של הדמות הראשית (אישית נראה לי, עפ"י אישיותו של שרון, כי זוהי השערה די רופפת). לא מצאתי כמה חברים יש ב"די לכיבוש". ב"פרופיל חדש", עפ"י ויקי, ישנם כ-40-50 מתנדבים קבועים ועוד כמה קבוצות נוער קטנות בכמה ערים. התנועה הזאת מסייעת למעוניינים להימנע מן הגיוס באמצעות חלוקת דפי הנחייה הנוגעים לאיך לפנות אל הקב"ן, איך לשקר לרופאים הצבאיים וכו'. כלומר, העקרון המנחה הוא - כל האמצעים כשרים, העיקר לא להתגייס. תאר לך שבמקום זה היו מתייצבים 1000-2000 בחורים ומצהירים על סירובם להתגייס מטעמי מצפון - בפירוש מטעמי מצפון, בלי קב"נים ופרופילים. האם יכול היה הצבא להיות גיבור על מסה כזאת ולעשות בה את מה שנעשה בששת המפורסמים (בן ארצי, קמינר וחבריהם) - לשפוט אותם, להחמיר בדינם ולכלוא אותם לתקופות ממושכות תוך הסתמכות הן על ההרתעה שהדבר גורם בפועל לבני גילם והן על האדישות הכללית אצל שאר הציבור? נדמה לי שלא. לו היו 1000 כאלה ואפילו למעלה מזה - הן טכנית והן ציבורית, המדיניות הזו לא היתה יכולה לעבוד, ואז אולי היתה ניתנת הזדמנות היסטורית לחזון הלייבוביצ'י והיו בכך אתחלתא דגאולה ופתח תקווה כלשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם יש באמת אלף כאלה, שלא מוכנים להתגייס (לא רק לא מוכנים לשרת בשטחים) מטעמי מצפון? קשה לי מאד להאמין בכך. גם באלף סרבני שטחים קשה לי להאמין (בוודאי לא אלף מתוך המועמדים לשרת בפועל בשטחים באיזשהו רגע נתון). באתר של "אומץ לסרב" יש חתימות של 629 אנשים, חלקם מעל גיל המילואים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמהני מהי אותה גאולה שהיתה מתחילה כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גאולה כהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==האם יכול היה הצבא להיות גיבור על מסה כזאת ולעשות בה את מה שנעשה בששת המפורסמים (בן ארצי, קמינר וחבריהם) - לשפוט אותם, להחמיר בדינם ולכלוא אותם לתקופות ממושכות תוך הסתמכות הן על ההרתעה שהדבר גורם בפועל לבני גילם והן על האדישות הכללית אצל שאר הציבור לא "אדישות כללית" אלא "תמיכה מובהקת בצבא". הציבור לא אדיש. הוא פשוט חושב אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציבור לא אדיש. הציבור גם לא חושב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשריך, שאתה היחיד שחושב. מה אכזר הוא גורלך, שקלע אותך לסירה אחת עם ציבור כה מטומטם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציבור גם לא מטומטם הוא פשוט ציבור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |