בתשובה לדורפל, 08/09/07 15:13
שירות לאומי 456911
איציק ש. • בתשובה לדורפל שבת, 8/9/2007, 15:42
אתה מניח שהאנשים מתייחסים לכסף כאל אמצעי להשגת דברים וקודם הם מגדירים את הדברים שהם רוצים להשיג. לדעתי, באורח החיים שלנו הכסף הפך למטרה. אם נקח לדוגמה עורכי דין צעירים בניו יורק: הם יכולים לעבוד בכל מיני מקומות ובכל מיני הקפי עבודה. הם עובדים במישרדים גדולים בניו יורק 80-100 שעות בשבוע. למה? כי הם זקוקים לעוד כסף כדי לקנות מכונית יותר יקרה? האם באמת בהיי טק הברירה היא בין לעבוד 80 שעות בשבוע או לא לעבוד בכלל? אני בטוח שלפחות בהתחלה היה כאן מפגש בין אלו שרוצים להעסיק בהקף של שתי מישרות ובין אלו שרוצים לעבוד שתי מישרות. התופעה הקרויה וורקוהוליזם, אינה קיימת אצל אלו שזקוקים לכסף כדי לקנות לחם. לפעמים עם העליה בדרגה גדלה כמות השעות שעובדים.
שירות לאומי 456918
דורפל • בתשובה לאיציק ש. שבת, 8/9/2007, 19:22
יש *גם* כאלו. אבל *רק* כאלו? בשכבות הכלכליות הנמוכות?
שירות לאומי 456923
איציק ש. • בתשובה לדורפל שבת, 8/9/2007, 22:05
פיספסת אותי. מה שלא הסכמתי לו הוא הראיה שלך שאנשים עובדים יותר רק אם הם חייבים בגלל מחסור.
שירות לאומי 456925
דורפל • בתשובה לאיציק ש. שבת, 8/9/2007, 22:58
"למה זה שיהיה לעובדים יותר כסף לקניות אומר שתהיה יותר צמיחה כלכלית? אנשים עובדים יותר קשה כשהם במצב כלכלי ירוד. ככל שמצבם משתפר, שעות העבודה הנוספות קונות להם דברים פחות דחופים, ונהיות פחות כדאיות."

הנה - לא אמרתי שאנשים עובדים יותר *רק* אם הם חייבים.
שירות לאומי 456935
איציק ש. • בתשובה לדורפל יום א', 9/9/2007, 4:13
בסדר. אם אזדקק לשירותי עו''ד אפנה אליך.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות