|
||||
|
||||
אם לסכם, במילים של לא-פיסיקאי, את דבריך, הרי שאתה אומר: המתמטיקה מצאה דרך לתאר את היקום שאנחנו חווים, ועד כה תיאורה ההולך ומתחדד תוך מהפכות, הוא רלוונטי לתצפיותנו, שאף הן משפיעות על העולם הפיסי בדרך לא מובנת. מכאן אתה מסיק על הכרחיותו של העולם, אי-היווצרותו וכו'. אבל אתה, בשיעור פיסיקה הראשון, ביקשת לדעת משהו על טיבו של היקום. ניקח לדוגמא אדם, שבחינה מדוקדקת של פעולתיו מצביע על דפוסים מסויימים, קבועים (או תמיד נח בשבת, הוא קורא באייל הקורא...). האם לאחר שנים של תצפיות אנו יודעים על "טיבו", על מהותו, בגלל היכולת לתאר ואף לצפות קדימה את צעדיו? אני באמת שאינני יודע. זו הזדמנות להפנות אל ספרו של זבגנייב הרברט, "אפוקריפיים הולנדיים", שבתוכו סיפורון יפיפה, "המכתב", שמפגיש בין לוונהוק המדען לצייר ששמו חמק מזכרוני (הספר עצמו זעיר ואבד לי). הרברט עוסק שם בדיוק בשאלת היכולת של המדען לתאר ולהבין את העולם. אם יצא לך לקרוא, ספר לי מה דעתך. שבת שלום ותודה על המאמרים, יניב |
|
||||
|
||||
מהפכות: אם אתה רומז לרעיונותיו של קון, לא התייחסתי אליהם (עד כה) במאמר ובתגובות. תצפיות: כנ"ל לגבי המדידה הקוואנטית, אם זו כוונתך, אך אני טוען לקיומה של מציאות אובייקטיבית, ולא כזו התלויה בצופה. ניסיתי להסביר את עניין הכרחיותו של העולם בתגובה 456448 . בעניין האדם המתוצפת – מלבד את תחושותיו ומחשבותיו, אליהם, כאמור במאמר אין אני מתייחס, מה הוא אדם מלבד מעשיו, אותם אנו מכירים וצופים מראש לפרטיהם? איני מכיר את הספר הזעיר, אך אולי כדאי לך לבדוק בשקית שואב האבק, אולי הוא שוכן שם לצד התוכי (: |
|
||||
|
||||
הולי שיט. מצאתי את החתול שלי! |
|
||||
|
||||
"What have you done to the cat, Erwin? He looks half dead!"
- Mrs. Schrödinger. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |