בתשובה למספר 666, 07/09/07 19:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המשך הדיון : אייל : יפה לדעת על הסטאלגים את שאתה יודע, ואני מכיר בסמכותך האינטלקטואלית בנושא, אבל, האם אתה גם מתמצא בהשפעה הפסיכולוגית של אותה ספרות? מהיכן היא נובעת? מה המקור לפנטזיות האלה? וכיצד אירועים היסטוריים נופלים קורבן לאותן סטיות ממש? וכיצד, המקור הנפשי שממציא ספרות שכזו, ממציא גם סיפורים כאלה על פלטפורמות היסטוריות משמעותיות? א.א. לגבי ההשפעה הפסיכולוגית ,לא אינני מתמצא , זה דורש מחקר ( אולי אתה תשב ותעשה אותו? ) אבל אעיר זאת :לטעון שהסטלגים השפיעו על עדויות ניצולי שואה זאת טענה מגוחכת לאחר שמישהו קרא את הסטלגים ולאחר מכן עדויות שואה. אבל מאידך לך תדע אולי תמצא ניצולי שואה שעדויותיהם זהות לאלה של הסטלגים והשמיעו אותם לאחר שהסטלגים פורסמו ? כאלו שטענו שנאנסו ועונו בידי נשות אס אס בלונדיניות סקסיות ויפהפיות ? צא וחפש תמצא עדויות כאלה ופרסם אותם כאן .אני בהחלט אתעניין לקרוא כאלה . אייל : בעניין עדויות "סטאלגיות": ישנם הרבה עדויות זהות,אלא שרק בשינוי אחד, שנשות הס"ס הפכו לאנשי ס"ס, והשבויים הבריטים הפכו ליהודיות. אותו הסיפור,רק בשינוי מין ומוצא אתני. אבל,איני טוען שלא היו אירועים שכאלה,כי אירועים שכאלה יכולים בהחלט להתקיים, ובטוחני שקרו,אלא שאיני בטוח שכל המספרים אותם,עברו זאת על בשרם/ן,תמיד. ישנו סוג אחר של עדויות,שעליהן אני מוחה בתוקף, ואלה העדויות שנוגדות את חוקי הטבע הבסיסיים, ושאינם אפשריים בעליל, מכל בחינה שהיא. א.א. : לא מדוייק בכלל ואני ממליץ לך לקרוא כמה סטלגים ולהשוות אותם לעדויות של יהודים בשואה כדי לראות עד כמה אין דמיון בין שני הדברים . בכל אופן אם תמצא קטע בסטלג שהוא זהה לעדות של ניצול שואה ( חוץ מהחלפת מין וכו´ ) שפורסם לאחר שפורסמו הסטלגים .אתה מוזמן להעלות אותו כאן .אני אתעניין לקרוא בו . אבל שים לב אתה שוב מעלה משהו כעובדה לא כשאלה : "בעניין עדויות "סטאלגיות": ישנם הרבה עדויות זהות,אלא שרק בשינוי אחד, שנשות הס"ס הפכו לאנשי ס"ס, והשבויים הבריטים הפכו ליהודיות. אותו הסיפור,רק בשינוי מין ומוצא אתני." אולי יסביר לי כבודו מאיפה אתה יודע את העובדה הזאת ? אייל : ראה למשל,את סיפורי קצטניק,(יחיאל דינור),על האלימות המינית במחנות כנגד נשים יהודיות. עניין זה נבדק,ספציפית,והוחלט שמדובר בפנטזיה של הכותב,ושאין לזה כל ביסוס היסטורי. אנא,אל תבין מדבריי שלא נעשו מעשים כאלה כנגד בחורות שלנו אז, אבל,מר יחיאל דינור בדה בדיות מראשו,(לפי דבריו של ירון לונדון,בדיון על נושא זה שנערך לפני כחודש בתוכנית שלו ושל קירשנבאום). עניין זה אמור להיות מוצג בסרט שנעשה בנושא,ביס-דוקו,בקרוב. אז, זו דוגמא/תשובה אחת לשאלתך. כאן לא המקום לדון בעניין זה, הרי אני יכול להביא בפניך עשרות רבות של עדויות באותו "סדר גודל". אז אולי באמת נדון בכך בהזדמנות אחרת,או אם תרצה,באמצעות המייל שלנו. א.א. אין שום קשר בין צטניק והסטלגים נכון שאני עשיתי את ההשוואה המקורית בינהם אבל המדובר בדברים שונים עם מטרות שונות ואיסטרטגיות שונות . לא ענית על השאלה :מאיפה אתה יודע ומציג כעובדה מוכחת שהסטלגים שימשו כבסיס לעדויות ניצולי שואה ? ( אין תשובה לשאלה זאת מאייל) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המשך הדיון א.א. ברור שאין לך שום פרטים בנושא ,והכל הוא ספקולציה עלובה שלך שמבוססת על כמה משפטים שקראת בעיתון .ובכל זאת אתה ממשיך להעמיד פנים כאילו אתה יודע משהו שאנחנו הקוראים לא יודעים . נו טוב בזה אינך שונה מתיאורטיקני הקונספירציה האחרים ברשת הללו שטוענים שמאחורי כל צרות העולם עומדים אירגונים חשאיים כמו האילומניטי והבונים החופשיים והפרנקיסטים והשבתאים והישועים והיהודים והקתולים והפרוטסטנטים ומי לא. ובסוף כשחוקרים את הטענות שלהם לגבי אירועים היסטוריים שונים כמעט תמיד מתברר שמתבססים כולם על שברי מידע שמישהו ( לרוב חוקר קונספירציה אחר ) היציג כספקולציה והם כבר בשלב השני מציגים את זה כמידע מוכח . ומי יטרח ללכת אל המקור? לקוראים שימו לב לשיטה ותלמדו להבא איך לזהות אותה : לוקחים משהו שהוצג בעיתון לכל היותר כספקולציה ( נניח במקרה הזה שהסטלגים הישפיעו כביכול על ניצולי שואה (. בשלב הבא תיאורטיקן הקונספירציה כבר יציג את זה כעובדה מוכחת ,כאשר ישאלו אותו מאיפה "העובדה המוכחת הזאת " הוא יסביר שזזה נכתב בעיתון ואולי בספר זה או אחר ( למרות שהוא יזהיר בכל הזדמנות אחרת מפני הסתמכות כל שהיא על המדיה השקרנית ) . כאשר ילחצו עליו על הוכחות ראשיות ,מחקרים ציטוטים מספרי סטלגים ומעדויות של ניצולי שואה הוא יתחמק מתשובה ברורה ,ינסה להסיט את הנושא וימשיך לדבר באופן כללי ויסביר שהוא רק היציג שאלות ( למרות שהיציג את הדברים בתחילה כמוכחים ) .שהרי אין לו מקורות אמיתיים מחקריים להסתמך עליהם. משהו כמו השיטות של המסיונר שמנסה לשכנע מישהו להאמין בדת כשלהיא ומקפיד להסיט את השיחה לנושא אחר כאשר הוא נתקל בשאלה או בטיעון שאין לו תשובה ברורה ומשכנעת עליהם . קראו שוב את הדיון כאן וראו אך זה הולך בדיוק לפי הקווים האלו . גם אין זה משנה אם הטיעונים שלו הוצגו כעורבא פרח לעתיד תיאורטיקן הקונספירציה ימשיך לטעון את אותם הטענות עצמן רק מוקצנות יותר כפי שהוא עשה כאן .וזאת בתקווה שהאנשים הבאים שהוא מציג לפניהם את הטענות הללו לא יהיו מודעים לדיון כאן . ולא משנה כנה הוכחות נגדיות יביאו לו שהרי הטענה היא יותר מידי טובה יותר מידי "סקסית "מכדי לוותר עליה ,היא יותר מידי מתאימה להשקפת עולמו הבסיסית של תיארטיקן הקונספירציה ,כך שלא משנה בכלל איזה הוכחות חותכות יביאו כנגדה. קחו זאת לתשומת לבכם ודעו לזהות את תיאורטיקן הקונספירציה בכל פעם שתתקלו באחד כזה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הסטלגים סביר להניח שאייל ידידנו ימשיך להשמיע את טענותיך אלו בפורומים אחריםבזמנים אחרים . וכמקובל ברשת הדברים האלו יתפסו תאוצה , ולכן חשוב שתיהיה הפרכה מוכנה של דברי ההבל האלה עבור כל מי שיחפש בגוגל לפי המילה כאשר יתקל בטענות האלו שלו( שמן הסתם גם יועברו לתומכי לתיאורטיקני קונספירציה ומכחישי שואה שונים במקובל בחוגי חובביהקונספירציה ) ביחד עם ההפרכה שלי . ולכן שתלתי את הויכוח הזה במאמרים השונים על הסטלגים ברשת . דהיינו כל פעם שמישהו ישמיע את הטענות האלו בעתיד כל מי שיטרח לחפש ימצא מיד את ההפרכה ויבין אם יש רק שכל בקדקדו שאלו דברים חסרי שחר. ולגבי אלו שאין שכל בקודקודם ... נו לגבי אלו אין מה לעשות מכלתחילה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה לקטעים מתוך ספרי יחיאל דינור, על האלימות המינית נגד נשים יהודיות. קראתי את כל ספרי דינור, וגם את הספר"מדריך ; למורה ,למנחה ,לתלמיד בנושא: " השואה ותקומת-ישראל בספרי ק. צטניק ". בספר יש כמה קטעים המוקדשים לספר "בית הבובות", בו מתאר דינור את סוף חייה של אחותו דניאלה כזונת שדה באושויץ. לדניאלה היתה ידידה בשם פלה, לה מסרה את יומנה, ואותה פלה ניצלה מהתופת, ומסרה , בבואה לארץ, את יומנה של דניאלה. לחיזוק הטיעון, בספר" המדריך למורה.."מופיעה תמונתה של פלה, עם הכתובת החקוקה בבשרה, בגרמנית," feld uher". כלומר זונת שדה, בתרגום מגרמנית. האם המידע המובא בספר, שהוצא ע"י משרד החינוך, ותמונתה של אותה פלה, מפוברקים? האם משרד החינוך שיתף פעולה עם דינור, בזיוף עובדות נוראות כל כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספרים של ק.צטניק אינם ''ספרי סטאלאגים'' ושונים מהם משום שהם עוסקים בעם היהודי בלבד, לפני השואה, אחר-כך בגטו, במחנה הריכוז, בדרך הבריחה של הניצולים מאירופה, ואחר-כך בתקומה בארץ-ישראל. גם הספר ''בית-הבובות'' מאת ק.צטניק שונה מספרי הסטאלאגים משום שגיבוריו אינם שבויים רוסיים כרוב גיבורי ספרי הסטאלאגים, אלא אסירים יהודיים ורובו עוסק בחיים בגטו, בניסויים רפואיים שעשו לאסירות יהודיות במחנות הנשים, ובעדות הנוראה על כך שחלק מהאסירות הבודדות שניצלו מהעיקור שעברו (רובן מתו מהטיפול הנורא) ושהיו בעלות מראה ארי, גם הובלו לבית בושת לשמש קצינים נאציים ואסירים יהודיים שקיבלו טובות הנאה כדי לשרת את הנאצים, ובזכות זה נאמר להן שהן תשתחררנה מהמחנה כעבור זמן מה. ''בית בובות'' כזה היה קיים לא רק באושוויץ. גם נשים פיליפיניות וקוריאניות נאסרו והובלו לשמש את היפנים בזמן מלחמת העולם השנייה ואפילו קיבלו על-כך פיצויים. בספר ''רופאים מהגיהנום'' הוצאת ''ספריית מעריב''(מאנגלית דפנה לוי)מביא ויויאן ספיץ עדות של נשים שעברו עיקור ואחר-כך נשלחו לבית-בושת במחנה רייבנסברוק.מעטות ניצלו. אולם במשפטי נירנברג עשרות רופאים הועמדו לדין ונשפטו למוות בתלייה או לעשרות שנים בכלא.תמונה של הרופאה ממחנה רייבנסברוק ד''ר הרטה אוברהויזר שנשפטה לעשרים שנה נמצאת בספר. בספר מסופר שאחד התפקידים שנתנו לנשים בבית הבושת היה לשמש כמחממות של גוף אסירים שעברו ניסוי בהקפאה מטעם חיל האוויר הגרמני. העדות של יחיאל דינור ק.צטניק היא מהימנה. היא נשענת לא רק על מה שראה ושמע במחנות הריכוז בהם שהה, אלא גם על עדויות של נשים שבאו למירפאה של חמו פרופ' יוסף אשרמן שהיה מבכירי הגניקולוגים בישראל ואליו באו נשים לאחר השואה לקבל טיפולי פוריות שיאפשרו להן ללדת למרות הניסויים של העיקור.גם על העדויות של פרופ' דבורזצקי ופרופ' הירש מבית-חולים אסף הרופא שהיו עמיתיו של אשרמן ונוכחו אחר-כך במישפט אייכמן. כאשר ק.צטניק כותב על אחותו אין זה חייב להיות אחות ביולוגית. יחיאל דינור טשטש במכוון את הביוגרפיה שלו. אחות יכולה להיות גם בת המישפחה המורחבת או אהובה. בספר ''העימות'' הוא מכנה את האישה שפגש לאחר אושוויץ ''אחותי''. התמונה של פלה ב''מדריך למורה למנחה לתלמיד בספרי ק.צטניק'' אינה מפוברקת.רוב הנשים בישראל מחקו את הקעקועים על גופן או זרוען ורבות מהן בכלל לא רוצות שידעו שהיו במחנות. בת-דודתי סלי לסר(וינרב) ז''ל שניצלה מאושוויץ, היתה באה לישראל כל שנה ביאכטה שזופה כמו כושי מהדרך, כדי לשכוח כמה היתה לבנה באושוויץ. כך אמרה. אמה אחיה דודתה ושלושת ילדיהן נספו במוחנה הנשים באושוויץ. מה שיחיאל דינור סיפר בספריו זאת עדות מזעזעת, אך עדויות של ניצולים או של הנאצים שהעידו במשפטי נירנברג, מזעזעים יותר. הגרמנים הנאצים גם שמו קולר של כלב עם מיספר, על חזה על נשים בגטו וילנה. העיקר זה ללמוד את הלקח מספרי ק.צטניק ומספרי ניצולים אחרים. חשוב שאנחנו במדינת ישראל נשמור על המוסר והצדק החברתי, גם כלפי שכנינו וגם אחד לשני. דרך אגב אני ברוך השם בריאה. מי ששם סרט על דורית שחולה במחלת ניוון שרירים בין הפרסומים המדעיים והספרותיים שלי הוא אדם מעוות ושטני.אני מאחלת לאותה שחקנית הרבה בריאות. אני עוסקת בנושא השואה כי אני דור שני לשואה וגם אלמנתו של ניצול שואה. בעלי ז''ל דוד שריר (שרייער) היה תינוק יתום יליד גרמניה שהביאו בספינת מעפילים לבית-יתומים בירושלים .אבי יליד שטוטגרט גרמניה איבד את מרבית משפחתו וחבריו בשואה, אימי איבדה את שתי אחיותיה וילדיהם, דודי בעלה של אחות אבי, איבד את כל משפחתו בפראג.אחותו של בעלי היא ניצולת שואה. אינני עוסקת בשואה בלבד, חיי רובם בתקומה האישית והלאומית. נכדי המתוקים מזכירים לי יום יום שהחיים נהדרים ומה שהיה לא יקרה עוד פעם. דורית שריר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי בתי בושת של נשים יהודיות, בכתבה של דליה קרפל "אכן תמונות קשות" היא כותבת: נעמה שיק, דוקטורנטית להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב חקרה את ניצולן המיני של נשים יהודיות באושוויץ-בירקנאו וכתבה על כך מאמר שעתיד להתפרסם בארצות הברית. שיק, המתראיינת בסרט, הדגישה השבוע כי "בגלל תורת הגזע לא היו, באופן חד-משמעי, נשים יהודיות ששימשו כזונות בבלוק 24 באושוויץ, או בבתי הזונות האחרים שהיו במחנות אחרים. בבתי זונות אלה נאלצו לשמש נשים גרמניות ופולניות. גם לא היו מה שמכונה לכאורה 'זונות חזית' יהודיות. התצלום המוכר של פאול גולדמן (שדומה לו הופיע גם על עטיפת "בית הבובות" של ק. צטניק בעברית) הנו צילום מבוים – המספר על חזה האשה הוא לכאורה מספר מאושוויץ, אבל זהו מספר סידורי שלא היה קיים. לבקשתי, גם במוזיאון אושוויץ בדקו את התמונה ואישרו שזהו אכן זיוף". שיק אומרת, כי בגלל תורת הגזע והאיסור על יחסי מין עם יהודים כמעט לא היו מקרי אונס של נשים יהודיות על ידי גרמנים. "אני טוענת במאמרי שהיו מקרי אונס של יהודיות, אולם לא על ידי גרמנים, אלא על ידי משתפי הפעולה שלהם. היו גם מקרים של ניצול מיני, כגון נגיעות באיברים אינטימיים ו'בדיקות גינקולוגיות"'. בסרט היא מספרת כיצד דבק בניצולים החשד שעשו מעשים שלא ייעשו כדי להינצל. לגבר היו בדרך כלל מציגים את השאלה "היית קאפו?" ולאשה – "היית זונה?" "יש לי מכרה שחושבת שאמא שלה קיימה יחסי מין עם אחד מהמפקדים של המחנה בשביל להציל את אחותה", אומרת שיק. "היא הייתה אשה מאוד מושכת והאנשים גדלו על זה". אבל ככל שבדקה עדויות, אוטוביוגרפיות ומסמכים, והשוותה למסמכים של הנאצים ולמקורות אחרים, לא מצאה ראיה לכך: "אין זונות יהודיות בשואה. אין מה שמכונה 'זונת חזית"'. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |