 |
|
 |
||
|
||||
 |
למיטב הבנתי, דברי הרמטכ''ל והמגמה הכללית כנגד המשתמטים מהשרות אינם מכוונים כלפי אלו אשר עקב קשיים אמיתיים, פיסיים או נפשיים, שוחררו מהשרות. המרמור בקרב כל מי שנטל חלק בעול הכבד הזה יוצא כנגד אלו אשר בחרו לא לסייע מסיבות של אדישות, אגוצנטריות, פינוק וכו', וכאלו יש רבים - גם אם אין ספק שהמקהלה התקשורתית האחרונה מנפחת ומוציאה מפרופורציה. יש אנשים המכלילים דברים אלו גם לגבי סרבני דת או סרבני מצפון (משמאל ומימין) - אך אלו כמובן נושאים שונים לחלוטין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דברי הרמטכ"ל אינם אמורים לחייב לפרשנות. ברגע שהרמטכ"ל משתלח ולא נושא דברים שקולים וחדים , אתה נאלץ להתחיל לפרשן ("למיטב הבנתי"). במקום לתאר ולהגדיר את התופעה הוא נגרר לתעמולה עם שמץ של גידוף. במילה "משתמט" יש מן הגידוף. עבד אצלנו בחור צעיר, מורעל, שחיכה בכליון עינים להתגייס, חלם על יחידה קרבית והצבא כל הזמן דוחה את גיוסו. אני מניח שיש לצבא סיבות לכך אבל הוא ודאי שאיננו משתמט. הרמטכ"ל שוכח שהוא איננו חי בשנות ה-50 או ה-60. היום יותר מאז הוא צריך לזכור שיש לו מוח כדי לחשוב ולא כדי לנסח את תוצאות מיצי הקיבה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==הרמטכ"ל שוכח שהוא איננו חי בשנות ה-50 או ה-60 הוא לא שוכח. הוא מודע, מצטער על כך, ומתגעגע לעידן אידאליסטי יותר. אולי אפילו חולם שבכוחו לעצור את ההידרדרות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |