|
||||
|
||||
גליה אבן חן היא משוררת מצויינת. מילותייה כמו מביאות את הבורגנות לכדי דמעות. היא אמיצה כאילו שאין לה ברירה. הקול שונה, הקצב מאתגר ואינו נושק לקצב השגור של השירה השבעה. גליה רעבה. גליה אחרת. קולה הרובוטי, הצונן משווה לקריאתה-גוון פלורוסנטי-ציני-מרחיק, שמביא אותך למחשבות על נוחות ועל הסדרי החיים הנוחים ואינו נותן מנוח. זהו קול כסיסת ציפורניים. באשר לשיר הזה-קראתי כבר שירי-גליה [הניכרים באופיים הייחודי] טובים מימנו, למרות שאני מוצא אותו ראוי. |
|
||||
|
||||
"הקצב מאתגר ואינו נושק לקצב השגור של השירה השבעה" ? הסבר ודוגמאות יתקבלו בברכה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |