בתשובה לmousomer, 30/08/07 11:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בקנדה היו יותר מקרי אונס למאה אלף תושבים מאשר בארה"ב, אם אני זוכר נכון; ככה שבזה, לפחות, יש להטיל ספק גדול במסקנות של מור: אולי בקנדה הורגים פחות, אבל הסולידריות החברתית-לכאורה לא מצילה אותם מפשעים חמורים אחרים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני היחיד שנראה לו שאונס הוא פשע הרבה פחות חמור מרצח? (ואין טופיק: גם קנדה היא מדינת מהגרים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות חמור? אולי, אם בוחנים את הפגיעה במימד צר מאוד. הרבה פחות חמור? ממש לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוף, אז כנראה שאני היחיד. ממילא לא ברור לי איך אפשר למדוד את "חומרת" הפשע. (אולי לפי שנות המאסר?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם אפשר למדוד את חומרת הפשע לפי שנות המאסר, אבל מה מטרתך בדיון? לפי שנות המאסר המקובלות (בישראל, במדינות המערב), אונס הוא הרבה פחות חמור מרצח. חשבתי שאתה שואל מסיבה אחרת. הרי את העונש קובעת החברה לפי מושג בסיסי יותר של חומרת הפשע. איך נקבע המושג הזה? אני חושב שביסודו הוא אינטואיטיבי, ונתון לשינויים בהלכי-רוח. שנות המאסר, אני מניח, משקפות אינטואיציה של דורות קודמים, לפיה אונס חמור הרבה פחות מרצח. בשנים האחרונות, כנראה בעקבות הפמיניזם, נראה לי שתפיסת החומרה של אונס עלתה מאוד, לפחות בקרב קבוצות ליברליות, והוא נתפס כחמור לא פחות מרצח, או לא הרבה פחות - אם כי הענישה (עדיין?) לא משקפת זאת. דומני שאתה שואל על זה. הסיבה, אני משער, היא שלעתים קרובות מאוד האונס פשוט הורס את החיים של הנאנסת. לא בהכרח, וזה תלוי בכל מיני דברים ואולי גם בנאנסת, ובנסיבות האונס, אבל לעתים מאוד קרובות כן. בעבירות רכוש, חמורות ככל שתהיינה, פוטנציאל הרס החיים הוא נמוך בהרבה. עבירה אחרת שדומה לאונס מבחינה זו היא התעללות שיטתית במשך שנים בתוך המשפחה, ונדמה לי שאכן גם היא נתפסת בחומרה שדומה לרצח, בתודעה הציבורית אם לא בבית המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעללות שיטתית בתוך המשפחה נתפסת כחמורה גם בעיני ביהמ"ש, לפחות כששופטים את מקרי הרצח שנעשו בתגובה להם (כמו שהיה במקרה של כרמלה בוחבוט ושוקי בסו, לדוגמא). גם החוק משקף את העמדה הזו, וקובע שהעונש על רצח שנעשה בעקבות התעללות במשפחה צריך להיות נמוך מרצח "רגיל".(סעיפים 300 ו300א לחוק העונשין, למתעניינים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שאונס הוא פשע חמור כל כך כי הוא הורס (לפעמים) את חיי הנאנסת היא טענה מוכרת מאוד. האם יש מחקרים כמותיים שבודקים את בריאותן הנפשית של נאנסות לעומת קורבנות של עבירות אחרות? אני אומנם לא אישה, אבל גם גברים אפשר לאנוס. כשאני מנסה לדמיין מצב שבו מישהו קופץ עלי בסימטה אפילה ואונס אותי, ברור לי איך זה יכול לגרום לי לטראומה לזמן רב (אולי לכל חיי). מצד שני, אם אותו מישהו היה קופץ עלי ושובר לי את הרגל עם מוט ברזל, אני חושב שהתחושות שלי היו מאוד דומות - סיוטים בלילות, פחד להסתובב ברחוב, חוסר אמון באנשים וכדומה. ותקיפה בוודאי לא נחשבת כעבירה "חמורה לא פחות מרצח". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שגם לגבי אונס וגם לגבי תקיפה יש דרגות רבות של חומרה, שהגבוהות ביניהן בהחלט מתקרבות לרצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות שכמדומני הסטטיסטיקה של מקרי האונס היא הסטטיסטיקה של משפטי האונס - צריך לבחון את הנתונים הללו באופן מעמיק יותר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |