|
||||
|
||||
אכן, נכנסנו לתחום הטנגו אל תוך הלילה, שבו ההיגיון אינו רלוונטי עוד. מה זה "בהינתן מצבנו העגום"? מי נתן לנו את מצבנו? מצבנו אומנם לא משהו, והרבה מזה בשל גורמים שאינם בשליטתנו, אבל ברווח הקטן שנשאר כל אחד עושה מה שהוא יכול. השאר עסוקים בלשכנע את עצמם שגם לא לעשות כלום זה בסדר גמור. זה אכן בסדר גמור (חזור לפסקה הראשונה). אגב, אני לרוב רוחצת ירקות ופירות בסבון, גם את האורגנים שביניהם וגם את עשבי התיבול מהעציצים שלי. יש המון אבק כאן, בארובות חדרה. |
|
||||
|
||||
הסיבות למצבנו העגום, כבודן במקומו מונח (אגב, השד יודע איפה המקום הזה שהכבודים למיניהם מונחים בו. הייתי מת לבקר שם פעם), אבל הן אינן נושא הדיון. למה לא לעשות כלום? להיפך, אני קורא לעשות הרבה: לאכול רק מזון משומר! ____________ "עשבי תיבול", אה? תזהרי שהיפני לא יגיע לביקור. |
|
||||
|
||||
בדקתי עם היפאני. זה בסדר גמור לגדל צמחים שמהסיבים שלהם אפשר להכין חבלי קליעה לחוג המקרמה שלי. |
|
||||
|
||||
המקום שבו הכבודים למינהם מונחים? ימינה אחרי שאתה הולך מאיבוד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |