|
||||
|
||||
אם אתה עו"ד אני צנצנת. גם היום, בעידן מכללות הצ'יק-צ'ק, צריך מידה מסויימת של יכולת קריאה בשביל לעבור את בחינות הלשכה. בא נראה את תצליח תוך שעה לענות על השאלות הבאות: כמה ספרות יש בקוד האישי שמופיע בפינה השמאלית תחתונה של תעודת החבר בלשכת עורכי הדין (מתחת לתמונה)? מה כתוב, במדויק, בצד האחורי של תעודת החבר? כנראה שאתה לא רק בור, אתה גם שקרן. כדי שלא אואשם בהתחמקות, הנה ההוכחה ש"סוגי הארגונים" האלה אפילו לא דומים: עמותה היא תאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו. (סעיף 2 לחוק העמותות) אגודה שיתופית היא חבר בני אדם שהתאגדו לשם טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין חברים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם (סעיף 4 לפקודת האגודות השיתופיות). הקדש משמעו הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת. (חוק הנאמנות). איך בדיוק (אבל בדיוק - לא בססמאות נבובות, אלא צעד אחר צעד, כמו שעו"ד אמיתי צריך לעשות) עמותה יכולה לאפשר עזרת גומלין בין חבריה, כשלחברי עמותה אסור לקבל כסף, באופן ישיר או עקיף, מקופת העמותה? איך בדיוק הקדש יכול להחליף עמותה? תמשיך להציג את בורותך ברבים. זה רק עושה לי את החיים יותר קלים. |
|
||||
|
||||
"איך בדיוק... עמותה יכולה לאפשר עזרת גומלין בין חבריה, כשלחברי עמותה אסור לקבל כסף, באופן ישיר או עקיף, מקופת העמותה?" טוב, אני אינני עו"ד, תודה לאל, אבל מדוע שאנשי עמותה כלשהי (או גם קבוצה כלשהי) לא יעזרו זה לזה בלי כל קשר לקופת העמותה? |
|
||||
|
||||
אנשים יוצרים מבנה משפטי מסויים כדי להגשים מטרות מסויימות: כאשר חבר בני אדם רוצים להקים לדוגמא קיבוץ, או מושב שיתופי, הם בוחרים במבנה משפטי של אגודה שיתופית. העקרון המרכזי במבנה הזה הוא העזרה ההדדית בין חברי האגודה. המבנה הזה מאפשר לרשום על שם האגודה את סך הנכסים של החברים, ולקיים את העקרון של שיתוף באמצעי הייצור וכדומה. הנהנים הישירים והיחידים של האגודה השיתופית הם חברי האגודה. לעומת זאת, כאשר חבר בני אדם רוצים לתמוך במטרה שחיצונית לאינטרסים האישיים שלהם, לדוגמא, תמיכה במחקר על האופן הטוב ביותר לגדל חסה בשטחים, הם בוחרים בעמותה. העמותה מגייסת כספים המיועדים לקידום המטרה. הכספים אינם יכולים, על פי חוק, לשמש את חברי העמותה עצמם. במובן הזה, עמותה היא מבנה הפוך מאגודה שיתופית. לבסוף, כאשר מישהו רוצה להגדיר כי שימוש בעתידי בנכס כלשהו יעשה למטרה מסויימת, עד עולם, הוא חייב להגדיר נאמנות. קח את המקרה המעניין של בית עלמין: מדובר בנכס שכל הלקוחות שלו מתים. אין להם אישיות משפטית, ולכן אין להם דרך להבטיח שלאחר מותם לא יהפכו את בית העלמין לכביש רב-מסלולי. הדרך המשפטית הכמעט יחידה שעומדת בפניהם היא להקים תאגיד, שנכסיו (הקרקע) הם הקדש. באופן זה, בעלי הקרקע יכולים להבטיח כי השימוש בקרקע לא ישונה לאחר מותם, עד עולם. זה, על קצה המזלג, ההבדל בין השלושה. זה לא אומר שלא ניתן לשרשר את השלושה: אגודה שיתופית יכולה להיות חברה בעמותה,שהקדישה את חלק מנכסיה למטרה מסויימת. לדוגמא, קיבוץ יכול להקדיש את החלק בקרקעות הקיבוץ המשמש כבית עלמין, או שכל המושבים השיתופים בארץ הם חברים בעמותה שמטרתה קידום שימור המורשת, וכדומה. |
|
||||
|
||||
כן כן, הכל טוב ויפה, התייחסתי רק לעניין הדיוק המתחייב מצד עו''ד בדברו על עניינים משפטיים. הרי ודאי אין חוק (תקנני אם אני טועה) האוסר על חברי עמותה לעזור זה לזה - בכספם הם, בתמיכה נפשית, בעריכת סדר פסח משותף או בכל אופן אחר שאנשים עוזרים בו אחד לשני באופן נורמלי. |
|
||||
|
||||
אתה לא רק בור אלא גם גס רוח, ואני לא מתכוון לענות לך יותר מזה. |
|
||||
|
||||
קראתי את השתלשות התגובות בימים האחרונים, ולצערי, הרשתי לעצמי להגרר לדיון לגופו של אדם במקום לדיון לגופו של עניין, ועל כך אני מתנצל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |