 |
"עוד זה מדבר וזה בא" (איוב א' טז')
היום קיבלנו הוכחה נוספת לטענה שיש ציבור שהוציא את עצמו מהכלל.
"במהלך פינוי השוק הסיטונאי בחברון "איחל" פרופ' הלל וייס למח"ט חברון אל מול מצלמות ynet "שאמו תהיה שכולה, שאשתו תהיה אלמנה, שילדיו יהיו יתומים" (Ynet).
טוב, הוא לא מייצג. הוא דיבר בשעת ריתחה. הוא לא היה צריך לומר זאת, עשבים שוטים, פרופ' תימהוני ... ועוד כיוצא באלו תירוצים. אבל הוא אמר את אשר על ליבו. הוא רוצה שמפקד בצה"ל ימות בגלל מילוי תפקידו.
אז אני שואל, האם אפשר לצפות שהנשיא של כוווולם יהיה גם הנשיא של האיש הזה? והאם האיש הזה הוא באמת תמהוני יוצא דופן שנפגש במקרה ברחוב עם המח"ט? או שהאיש הוא חבר בקבוצה מסוימת והוא היחיד שלא הצליח לנצור את לשונו?
ויחד עם כל זה, אני לא חושב שצריך, כמו שהציעו אחרים, לפטר אותו או להגיש נגדו כתב אישום. במדינת ישראל יש חופש ביטוי גם למיעוטים. ואם נתנו לבני מיעוטים כמו עזמי בשארה לדבר בגנות המדינה, אין סיבה למנוע זאת מבן מיעוטים כמו וייס.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש