בתשובה לאהוד, 07/08/07 15:46
הדרך הרביעית 454703
האייל האלמוני • בתשובה לאהוד יום ג', 7/8/2007, 21:53
כתבת: "יצירת אומנות היא אמצעי שבאמצעותו האמן מבטא את נקודת המבט שלו על המציאות ואת עולם הערכים שלו".

אין חולק על כך. השאלה היא עד כמה עניין זה רלבאנטי כשאנו קוראים או צורכים יצירת אמנות. חוקרי תולדות האמנות או ביוגרפים יכולים, אולי, לשחזר משהו מכוונת המחבר. כל השאר נתון לפרשנות שהיא תלויית הצרכן וסביבתו.

הנה מקרה מבחן, שמעיד על הכלל. "הסוחר מונציה" הוא מהמחזות המפורסמים של שייקספיר. עד אמצע המאה השמונה עשרה נהוג היה להעלות את שיילוק על הבמה כדמות מפלצתית של יהודי צמא דם וליצני. היה זה צ'ארלס מקלין אשר שיחק את שיילוק כמעורר אהדה ב-‏1741, אך עדיין שמר על הפיאה האדומה המסורתית של הליצן...אדמונד קין הוריד את הפיאה האדומה, החליפה בשחורה, והציג לראשונה שיילוק אותנטי, בהתאם לגישה החדשה של הריאליזם... ולבסוף, כאשר ב1879 השמיט הנרי אירווינג מהמחזה את תמונות הטבעות ואת כל החלק הקומי של המערכה האחרונה (לאחר יציאת שיילוק), הפך המחזה לטראגדיה. המעגל נסגר. מחזה שהוצג בזמן חיבורו ובמשך מאה וחמישים שנה לאחר מכן כקומדיה, הפך את עורו באופן הדרגתי, עד שהוצג כטראגדיה. בחר לך פרשנות, וביים את המחזה לצרכיך. אם הטקסט מורכב מספיק, הוא יקבל על עצמו כל גימטריה שתרצה למצוא בו.

בויכוח בין אתיקה לאסתטיקה יש, כמובן, גווני ביניים, אבל כוונת המחבר ופרשנות הקורא הן בכל מקרה אופרה אחרת, שעניינה אופי ויעילות התקשורת בין המחבר לקוראו. אין ספק שגם נושא זה ראוי לעיון.
הדרך הרביעית 454705
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 8/8/2007, 0:06
...ובניו יורק, לפני כמה שנים, הציגו את ''המלך ליר'' של שייקספיר כאשר כל הדמויות הראשיות הפוכות במגדריהן - המלך הוא מלכה, בנותיו הן בנים. ממה שהבנתי המלכה ליר יוצאת חזקה וחכמה, ובנה הקטן אווילי למדי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות