בתשובה לבר, 04/08/07 21:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה לא מדוייק שהם מתחננים שרק יבוא. רענן דינור בוועדה לביקורת המדינה 10.7.07 : " כל המהלך הזה של ישוב מחדש דורש עבודת תיאום והסכמה עם האנשים. לא ניתן במדינה דמוקרטית ליישב אף אחד באקט חד צדדי. יתר על כן, מבנה החוק הוא כזה שהמתיישב הוא חותם אחרון. זה לא מצב שבו אני, כממשלה, מגדיר תוכניות, פונה לכל המתיישבים ואומר להם Take it or leave it. לא, אנחנו מול כל אחד מקבוצות הקהילות בונים את אותו מודל שהוא המודל המאפשר את התנאים הכי טובים שאפשר לספק בידי הממשלה, להתיישבות, בין ביישוב זה, בין ביישוב אחר, מתוך ה-24 ישובים. למעט אגב מקרה אחד שאנחנו מרימים ידיים, כי אנחנו אומרים לאבי פרחן, תהיה קיבוצניק, תוכל להיות בנווה ים. לפי מודל פלמחים. לא תהיה, לא נוכל לתת לך את נווה ים. אבל זו סוגיה שאני באמת לא רוצה להיכנס אליה, בטח לא בעומק המתחייב לטובת העניין. ... אני רוצה להפנות לתשומת לב שבנצרים, תושבי נצרים-עצמונה קוטפים מלפפונים. עכשיו, זה גם במידה רבה תלוי גם, כמו במתיישבים, כך החקלאים, בהסכמה המשותפת. ומה שלא מגיע על ידי הסכמה משני הצדדים, לא יכול להתבצע ואת זה חייבים להבין ולהבין כתפיסת עיקרון. " |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יפה לך להביא ציטוט ממנכ"ל משרד ראש הממשלה, האובייקטיביות של הדברים מרשימה למדיי.. העיקר שמדובר בוועדה לביקורת המדינה. הכותרת כמעט מבטיחה משהו אמין ומבוסס לשם שינוי. לא שזה בהכרח מופרך, אבל אם בציטוטים עסקינן, אז חשוב לראות את הקשרם הרחב. המנכ"ל מציג את צד המימסד, אותו מימסד, שפגע ועודו פוגע בזכויותיו האלמנטריות של ציבור שלם. לא היה יותר רלוונטי להביא את הדברים שאליהם, התייחס המנכ"ל בדבריו, כמו את דברי המבקר בעניין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק תמשיכי ככה ואל תפסיקי לרגע, את עושה עבודה מצויינת! אמרי בכל רגע - "זכויות אלמנטריות!" ואל תשכחי אפילו לשניה: "זכויות אלמנטריות!" אם תתמידי, אזי שוד אחוזים מופקעים מן המשכורת שלי, פרי עמלי, עבודתי וזיעת אפי במשך שנים רבות, והשימוש בהם לבניית ארמונות פאר עם ג'קוזי ובריכות שחיה - ייהפך באמת ל"זכויות אלמנטריות". המדינה המגלומנית והמטומטמת שחשבה שאפשר להראות לכל העולם איזה ביצים ענקיות יש לה. משום מה היא חשבה שזה יהיה קלי-קלוטו להחזיק 8000 תאוותנים גרגרנים על כשליש שטח עזה ולדחוס איכשהו מסביב את שאר העזתים, כמיליון וחצי, על שאר השטח - ושיסחבו, הערבושים, מה יש? - הרי הם בלאו הכי עובדים קשה בחממות וחיים חיי כלב - אז שיסחבו לצרכיהם מים מזוהמים בדליים וג'ריקנים מבארות! - ובו זמנית המתנחבלים ישקו את הדונמים של הדשאים שלהם וימלאו את הבריכות שלהם במים מתוקים. והנה יום אחד מגיעה המדינה למסקנה שכבר אין לה כוח ולא יכולת - כלכלית, בטחונית או אחרת - להמשיך עם הטירוף. היא מחליטה לשים לשגעון קץ בזכות המשך חטיפת אחוזים בלתי מתקבלים על הדעת ממשכורותיי בצירוף גניבת הפנסיה שלי, והפעם זה לצורך תשלום שוחד של מיליון וחצי ש"ח לכל אחד מן הברונים השודדים המייללים תוך שהם עושים שריר - "אני אשת הדייג ומגיע לי הכל! אותן עיניים גדולות שהיו לי מקודם יש לי גם עכשיו! ואחרי שמגיע לי הכל מגיע לי עוד הרבה יותר! אין גבול למה שמגיע לי!". ואם את תצעקי - "זכויות אלמנטריות!", "זכויות אלמנטריות!", "זכויות אלמנטריות!" - אזי השם יתברך והחוצפה שתתברך גם היא - יהפכו את השוד, הגזל, האטימות והשוחד - לזכויות אלמנטריות! - רק אל תשכחי לצעוק מספיק חזק! - "זכויות אלמנטריות!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה תצטרד יקירי. שלא לדבר על הפנים שלך, הן מתעוותות מרוב שנאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמתי לב שזאת המדיניות שלך (ושל כל חבר מרעייך): כשאומרים לך דברים אמיתיים שהם לא רק אמיתיים אלא גם שערורייתיים בחוסר ההתחשבות ובחוסר האנושיות שלהם, את פשוט מתעלמת ועונה איזו עקיצה אידיוטית. "שנאה" זאת המילה הכי אהובה עלייך ועל שותפייך לדעה. אומרים לכם: הפועלים הערבים בחממות של המפונים חיו בזבל, לעיתים ממש בשולי החממות שבהן עבדו, והתשובה: "שנאה, שנאה, שונאים אותנו". אומרים לכם: הם קיבלו שכר עבדות, לעג לרש, והתשובה: "שונאים אותנו, עוכרי ישראל. שנאה, שנאה". אומרים: הם סחבו (וכנראה סוחבים גם עכשיו, אבל אז זה היה בתחום אחריותנו) מים מזוהמים בדליים, מהבארות, והמתנחלים השקו בממטרות ענק את המדשאות שלהם ומילאו את הבריכות במי שתיה מתוקים, ואתם: "שנאה, רק שנאה, שונאים אותנו". אומרים לך: יישובים הוקמו גם בכל רחבי *מדינת* ישראל הלגיטימית, ולא שפכו עליהם משהו שמזכיר, אפילו, את כמויות הכספים ששפכו על ההתנחלויות בשטחים ש*אינם שייכים* למדינה, ומה יש לך לענות, כפי שראיתי כאן עכשיו באחת התגובות החדשות? - "זה מעלה אבק". זה לא מעלה אבק, עלמתי (את נשמעת לי מאוד צעירה). עובדות אינן מעלות אבק. מה שכבר מעלה אבק זו ההתבכיינות. עם ישראל למד מהר מאוד שהברברת על האומללות היא ברובה קשקוש ובחלקה הקטן אמת, ושההתבכיינות אינה אלא שכלול נוסף של שיטת האיומים הפוליטיים הגסים והמכוערים, שהיו תחום התמחותם העליון והקדוש של המתנחלים למן היום שבו נולדה התנועה ההרסנית הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אחסוך תגובה מהערותיך האישיות בהתחשב בחוסר העינייניות שכתבתך מלאה בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה להודעה שהאשימה אותך בהתעלמות מדבריי טעם, התעלמת. זו יכלה להיות בדיחה טובה, אלמלא הודעתך נכתבה - כך אני סבור - ברצינות מלאה ובחוסר מוחלט של מודעות עצמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יקירי"? לא, תודה, בתולת בת ציון חסודתי. רשימת הפרטנריות שלי לחצי השנה הקרובה עמוסה יותר מדי, ושלא לדבר על זה שסקס עם מדרשים ורש"י יגרום לפרצוף שלי להתעוות עוד הרבה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשענות שלך על משובים מפוקפקים במיוחד מצד בנות המין השני בטח גורמת לך לראות את עצמך לפחות כדון ז'ואן. אתה בטח מרגיש ממש מיוחד. קיימים ניואנסים מסויימים בשפה, שכדאי לך להתוודע אליהם. ''יקירי'' הוא אחד מהם. בהקשרים מסויימים הוא מבטא התייחסות קורקטית וקרה במיוחד. בתקווה שאתה מעריך את המחווה שבהסברי הנדיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יקירי" לא מביע התייחסות קורקטית וקרה, גברת. "יקירי" מביע זלזול, כמו דיבור לילד או אדם אחר ממעמד נמוך יותר. עכשיו זה ברור, מותק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זלזול דווקא? מה פתאום זלזול? מקסימום סרקאזם קר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי "מותק"? את מסכימה איתי שזה מביע התנשאות אל מול מישהו נחות ממך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי בסיטואציה. באייל, בין שני מגיבים שלא בדיוק מכירים ולא בדיוק מסכימים, כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאוזן שלי גם ''יקירתי'' מצלצל כמזלזל באותה המידה, באותן הסיטואציות. המקור, אני מנחש, בהתייחסות ההיסטורית לאישתך כמו לילדיך - מישהו נחות ממך. ''חביבי'', לעומת זאת, לא מצלצל לי כמזלזל באותה המידה, אלא יותר כמו קרירות דרך חמימות מעושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסופו של דבר, *כל* הכינויים האלה תלויים בטון ובהקשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אוהבים לעשות קצת כזה ''טקס חניכה'' עם זפת ונוצות לאנשים חדשים, ומה שמשעשע אצלך זה שנוח להסתלבט עלייך, ושוב ושוב קורה לך שאת לוקחת את עצמך נורא ברצינות. תאמיני לי שיש לאנשים כאן נסיון עשיר ב''יקירי'' אירוני מהסוג שאת כתבת, ואף אחד כאן לא חשב לרגע שזאת הצעת סקס. תנסי לחוש מתי צוחקים עלייך ואז לא תצאי כזאת מגוחכת. (אגב צוחקים גם אחד על השני, גם בין הותיקים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה שהיה מחדל (של המדינה) שהביא אותנו למצב הזה כבר הסכמנו. לא צריך ציטוטים. אני חושב שהמחדל התחיל כאשר הקימו את ההתנחלויות ואחר-כך כשניסו לפנות אותן כקהילות במקום לתת לכל אחד צ'ק שמן ולאפשר לאנשים להקים קהילות בעצמם. מה שתוקע את הפתרון עכשיו זה הנסיון של הממשלה להקים קהילות לאנשים - זו שגיאה אינפנטילית, שדומה בעיני לנסיון של מדינה להקים משפחות לרווקים. הרי אם יחתנו אותך בכוח תצעקי שמפרים את זכויותיך ואם תשארי רווקה תצעקי שחיים ללא זוגיות אינם ראויים. כשהמדינה נפלה למלכודת שטמנה לה מועצת יש"ע - טיפול בקהילות - היא נכנסה לדרך ללא מוצא (או לפחות שאורכה 5 שנים). את הציטוט הבאתי כדי להראות שלמדינה יש עניין בפתרון הבעיה וגם כדי להראות שמתפנים ששיתפו פעולה והתפשרו (כמו נצרים-עצמונה), כבר "קוטפים מלפפונים", כלומר שיקמו את חייהם. אם את מוצאת שמבקר המדינה סובר אחרת - את מוזמנת לצטט. אני חושב שהמפונים באמת סובלים וכיחידים באמת מעוניינים בפתרון. אבל ההנהגה שלהם מכשילה אותם ומסיתה אותם לקיצוניות שפוגעת בהם למען מטרה שבעיני ההנהגה היא ראויה יותר. אולי תוכלי להבין (לא להסכים) את הרעיון במבט על שכנינו הפלסטינים בעזה. הם, כל אחד בנפרד, סובלים מעוני וחיים בכאוס ובהחלט מעונינים לשפר את מצבם. אבל הם לא יכולים כי הנהגת החמאס מסרבת ומכשילה כל הסדר למען מטרה נעלה יותר - שיחרור פלסטין כולה. הנהגה קיצונית זה האסון של הפלסטינים מאז שדחו את הסכם החלוקה - מאז מצבם רק מוסיף ומתדרדר. מועצת רש"ע היא הנהגה חמאסית. היא מדברת אלינו על פגיעה ב"זכויות האלמנטריות" אבל מוכנה להקריב את סבלם של אנשיה למען מטרה נעלה יותר - החזקת פלסטין כולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים איתך בשנית בחלק מהדברים. אשמח אם תקרא את תגובתי מס' 454684. מעבר לכך אסור לשכוח את יתרון הקבוצה בהתמודדות עם השינוי שלה נדרשים המפונים. חלק גדול מאיתנו מעדיף, גם אם לא תמיד במודע, את ה"ביחד" בהקשרים שונים גם על פני היפרדות לטובת מצב מבטיח יותר. זה צורך אנושי שראוי להתחשב בו. זה מקבל תוספת נופך, כשלוקחים בחשבון את רמת הלכידות הגבוהה שהיתה חלק מההווי בישובים המפונים. אני חושבת שיש בזה לשנות את ההתייחסות שלנו לדרישתם בעניין. המשפט האחרון היה שוב מאכזב. בשימוש בסיסמאות רחוב קיצוניות יש לפגוע ברמת הדיון, להסיטו ממהות הדברים ולהוזיל את המכלול. זה חבל, ואם אני מעירה לך על כך ברצינות, ראה זאת כהבעת אמון מצידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שלא היה צריך לכתוב שהנהגת יש"ע היא הנהגה חמאסית. כבודה של הנהגת יש"ע כגזענית-משיחית במקומה מונח; היא אינה צריכה חיזוקים מהחמאס -יש לה את סגולותיה שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. זו תגובה מתונה לגופו של עניין. תודה. קראתי את תגובה 454684 ויש לי חשש שלא הבנתי את כל המסר. ולגבי המשפט האחרון בתגובתי, את צודקת. לפעמים בא לי לירוק אש. אני חוזר בי מהניסוח... אבל לא מהמסר. (בכלל, אני חוזר בי מהתגובה הקודמת כולה כי ראיתי שברקת מסכימה איתה. זה בלתי נסלח והורס לי היסטוריה ארוכה ומפוארת). ולעניין, ה"ביחד" הוא בהחלט צורך אנושי מובן. אני רק טוען שאת הצורך הזה מדינה לא יכולה לספק. זה עניין של אנשים שרוצים להיות ביחד. אם היו רוצים לפתור את הבעיה, היו דורשים מהמדינה עוד 10% לפיצוי, כדי לממן את ה"ביחד". אבל הדרישה שהמדינה תעסוק בשידוכים נשמעת כמו דרישה המכוונת לעכב ולהכשיל את המדינה כדי להשאיר את הפצע פתוח. זה מזכיר לי ת'בדיחה על הרוסי שנדון למוות באחד מימי החורף, בתקופת האימים של סטאלין. נתנו לו שלוש משאלות אחרונות: הראשונה, הוא ביקש לרחוץ באגם. אמרו לו "אבל עכשיו חורף". אמר להם "לא נורא, נחכה". חיכו לקיץ. בשנייה, הוא ביקש להחליק על הקרח. אמרו לו "אבל עכשיו קיץ". אמר להם "לא נורא, נחכה". חיכו לחורף. בשלישית הוא ביקש לנשק לפרידה את הקבר של סטאלין. אמרו לו "אבל סטאלין עוד חי". אמר להם "לא נורא, נחכה". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |