|
||||
|
||||
מה שאתה אומר עלה כאן באתר כבר עשרות פעמים, ובכל פעם הגבתי בדיוק באותם טיעונים. אתה מוזמן לעיין באותו דיון שוב. אגב, יש סיבה לחשש שלך להזדהות? |
|
||||
|
||||
כן, יש לי סיבה לא להזדהות. הויכוח הזה באמת כבר עלה באתר עשרות פעמים וכל פעם התברר מחדש שהכפשת את צה"ל בלי הצדקה. ואתה יודע למה אני זוכר את זה? כי הסיפור נגע לי ללב וכעסתי על התנהגות הצבא עד שהתברר לי שהסיפור הוא שקר. |
|
||||
|
||||
מה אוכל לומר? אני מחזיק בעמדה שעיקרו של הסיפור נכון - בחלק אחר שגיתי, ובכך כבר הודיתי מעל דפי האתר. נתתי בזמנו לדובי את מספר הטלפון של עיתונאית פלסטינית שעימה הוא יכול להצליב את הפריטים, אך הוא לא עשה בו שימוש. אם העניין כה נוגע לליבך, אין לי בעיה להעביר לך את המספר באי-מייל. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שהעתונאית הפלסטינית היתה מספרת לדובי עוד פרטים מעניינים: סוכריות מורעלות, אורניום מדולל, אונס פלסטיניות בידי חיילי צה"ל ועוד המון הצלבות אחרות. במוסף הארץ (במדור מלח הארץ) התפרסמה השבוע פרשה בה השבועון הצרפתי "נובל אובזרבטר" נאלץ, אחרי התפתלויות רבות, להתנצל על בדיה שייחסה לחיילי צה"ל מעשי אונס בשטחים. מקור המידע היתה נדרה שלהוב קבורקיאן, קרימינולוגית פלסטינית, חברה בוועד המנהל של "בצלם". אחרי פיצוץ הפרשה טענה קבורקיאן שדבריה הוצאו מהקשרם, ושבאתר האינטרנט שלה כתוב במפורש כי אין ראיות אמפיריות להאשמה. נשאלת השאלה למה אם אין ראיות אמפיריות צריך לפרסם זאת באתר? הרי לא רק שבועונים צרפתיים ימהרו לקנות את השקר גם סתם קוראים תמימים יכשלו כך. הסיפור המלא: |
|
||||
|
||||
כי הרי ידוע שכל הערבים הם אותו דבר, ולכן כמובן גם כל העיתונאים הפלסטינאים נוקטים באותן שיטות. |
|
||||
|
||||
כל העתונאים הפלסטינים נוקטים באותן שיטות? חס וחלילה! כל העיתונאים שמחזיקים בתעודות יושר שניפקו להם ערפאת, ג'יבריל רג'וב וברגותי, ישרים כמו סרגל, אפשר לסמוך על כל מילה שלהם. |
|
||||
|
||||
אפשר לחשוב שאם ''העיתונאים שמחזיקים בתעודות יושר שניפקו להם ערפאת ושות''' אינם ''ישרים כמו סרגל'', מכאן תמיד הם משקרים, או שאני טענתי ש''אפשר לסמוך על כל מילה שלהם''. בכלל, הייתי אומר שהתגובה שלך (גם הראשונית) די מפתיעה ברדידותה. הנקודה כאן היא שאין שום קשר גורף בין הידיעה שהבאת מ''הארץ'' לבין אמינותה של הכתבת שעליה הסתמך ניתאי, והבטחון המוחלט שלך בכך שאותה עיתונאית הייתה מספרת לדובי על אורניום מדולל, או על סוכריות מורעלות, הוא שטחי, וחסר ביסוס. |
|
||||
|
||||
אכן אין לי שום ידיעה ספציפית לגבי העיתונאית המסוימת. ברור לי שגם העיתונות המערבית אינה נקייה (בלשון המעטה) מעיוותים וכו'. אולם ברור לי דבר נוסף: העיתונות הפלסטינית והחברה הפלסטינית, בשלב הנוכחי של התפתחותן, מוכנות להפיץ ולבלוע בדיות שלא היו ולא נבראו וחלקן ממש דמיוניות. שקרים כמו האורניום המדולל, הסוכריות המורעלות, מעשי האונס בידי חיילי צה"ל וכו' לא היו יכולים להיות מופצים ברמה כזו אילמלא שיתוף הפעולה של חלק ניכר מן התקשורת הפלסטינית ועיתונאיה. |
|
||||
|
||||
ראוי לציין כי היא אינה קרימינולוגית בביר-זית, חלילה, אלא באוניברסיטה העברית דווקא, ולתפארת מדינת ישראל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |