בתשובה לדב אנשלוביץ, 27/07/07 18:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרתעה היא בפרוש לא עין תחת עין. הרתעה היא הצבת תג מחיר בלתי נסבל, או (עדיף) בלתי ידוע. הנסיון מלמד ש(לרוב) אמצעי אשר יושם מאבד מכח ההרתעה שלו. בראיה ''חשבונאית'' עין תחת עין זהו תג מחיר שעשוי להחשב סביר ואף כדאי. עובדתית, לאורך כל הסכסוך מספר הנפגעים הפלסטינאים גדול מזה של הישראלים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לעין תחת עין כמותי אלא איכותי. לא קראת את "יריחו תחילה" ? בייחסי הכוחות הקיימים לא יהיה כדאי להם, ולכן יפסיקו לפגוע באזרחים ויחפשו שיטות אחרות כמו הגברת הבכי על חשבון האלימות וכדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכה הפכה ישראל מחזון השאיפה להיות אור לגויים להתלבטות עד כמה עמוק להיכנס לחור החשוך? יש לך הסבר כלשהו לשאלה הזו: השתלשות הסטורית, שינויים תרבותיים, תוצר הגיוני, יד אלוהים, בגלל הגויים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זרקו אותך לקולוסיאום עם עשרות גלדיאטורים צמאי דם, אסטרטגית ה''חיה ותן לחיות'' כנראה לא תעבוד (אבל אתה מוזמן לנסות, אולי אני טועה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם היא לא עובדת, אתה מחליף אותה באסטרטגיית החיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שאתה לא רק חומד לצון עם הביטוי "חיה ותן לחיות", ובאמת מתכוון להביע מורת רוח לאסטרטגיה של "התבהמות" - מה רע בזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את השאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שתי אפשרויות: האחת, ההרבה יותר סבירה, היא שהתכוונת "אסטרטגית החיה [מבלי לתת לחיות]". השניה היא שהתכוונת "אסטרטגית ההפיכה לחיה (beast), ההתבהמות." במידה ואתה מתכוון לשניה, אני רוצה לדעת למה לדעתך התנהגות כזו היא פסולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לשנייה - כלומר להפיכה לחיה (התבהמות זה משהו קצת שונה). ו"התנהגות של חיה" פירושה, לשיטתי, התעלמות מקיומו/צרכיו של הזולת. זה פסול בעיניי משום שהמוסר שלי דורש התחשבות בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז איך היית מתנהג בקולוסיאום, ולמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש לי לעשות בקולוסיאום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חדש כאן בדיון? זרקו אותך לקולוסיאום בעל כורחך. לזירה, לא ליציע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אתה מדבר על הגלדיאטורים צמאי הדם? לשמחתי עוד לא הגעתי לסיטואציה הזאת. אני מקווה גם לא להגיע אליה: סביר שהייתי מנסה לברוח, אבל נכשלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכשלתי? אני? במה? היית מנסה לברוח? מקולוסיאום? איך?! ויותר חושב, למה? סיכוייך לשרוד גבוהים בהרבה אם תלחם. לברוח אין דרך. "אני מקווה גם לא להגיע אליה" - זה לא מפתיע, וגם לא כל כך מעניין. אין שאלה היפותטית שאי-אפשר לתת לה את התשובה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אני* הייתי נכשלת. קשה לי להאמין שהיה לי סיכוי כלשהו לו נלחמתי: אני לבד מול אי אלה גלדיאטורים? אתה צוחק עליי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצורך הדיון, נעמיד פנים שיש לך סיכוי כלשהו. מה את עושה? את הדיון ניסיתי להתחיל, להזכירך, אחרי שהצגת את האלטרנטיבה (בקולוסיאום) ל"חיה ותן לחיות" כ"היה חיה". אם יש לך אלטרנטיבה, אני אשמח לשמוע עליה. אחרת, אני מצפה לשמוע אותך מודה שלהלחם זה לא "חייתי" בשום אופן בזוי, אלא הדבר ההגיוני לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכולה להעמיד פנים שיש לי סיכוי אם אני מחליטה להילחם, כי אין לי כזה. אני חושבת ש(אולי) יש לי סיכוי להימלט. אולי גם יש לי סיכוי לתכסס אותם כך שלא יתנפלו עליי, אם יש לי אינטואיציה די טובה מה ישכנע אותם להימנע מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם שפן הוא (סוג של) חיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. מצד שני, יש מצבים שבהם מעשיו של הפחדן הם גם המעשים הרציונליים ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא טענתי אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאתה מנסה כאן לעשות רושם של גיבור. אם היו זורקים אותך לגוב של עשרה גלדיאטורים מאומנים, לא היית שונה מהאייל האלמוני. אני מניח שהיית מתפלל לממש תכונות של ארנבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא תשתף אותנו בתרגיל בדמיון מודרך: איפה ניסיתי לעשות רושם של גיבור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עניין השפנים לכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנים שאני לא זולל נידות, אני בועל שפנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתיאבון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתחמקויות שלך עברו מזמן מהגיוניות לאבסורדיות. במקום להלחם בגלדיאטור אחד שמוצב מולך, את בוחרת להלחם במאות האנשים שביציע, והכל בכדי שלא להודות שהיית מעדיפה להרוג על פני להיהרג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הטענה שלך? שיש מצבים בהם הציווי המוסרי הוא "עשה כל שביכולך כדי להמשיך להתקיים", או שיש מצבים בהם זורקים לפח את הציווי המוסרי כדי להמשיך להתקיים? או משהו שלישי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לשמוע אותך מספרת מה היית עושה במצב ההוא. אני אקל עליך במשימה הפשוטה ממילא הזאת - יש לך אקדח, טעון, ועומד מולך גלדיאטור אחד בלבד. מה את עושה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעשה קצת סדר: אני נכנסתי לפתיל הזה עם תגובה 453839 , ומשם התפתלנו קלות ביחד, בצירוף לפחות שתי תגובות של אלמוני/ם אחר/ים, אחת מהן זו שלה הגבת כאן. כעת, אני לא רואה שום דבר אבסורדי במה שכתבתי וודאי שאין כאן כל התחמקות. תחת התיאור המקורי של זירת הקרב - קבוצת גלדיאטורים צמאי דם מול בחורה אחת שאינה מצטיינת במיוחד במקצועות הלחימה - אני בספק רב אם הייתה מישהי נוהגת אחרת ממני, ואם כן סביר שהייתי מטילה ספק בשפיותה. כנ"ל גם לגבי בחור יחיד שלא סיים בהצטיינות את קורס הנחתים וגם אין לו חגורה שחורה בקרטה או נשק חם ביד. אבל עכשיו אתה מציע סצינה אחרת, שבה עומד מולי גלדיאטור אחד ואני חמושה באקדח. או.קיי., זה כבר מגדיל לי את מרחב האפשרויות. אני שולפת את האקדח ואומרת לו לעצור. אם הוא ממשיך להתקדם לעברי אני יורה באויר, ואם זה לא מרתיע אותו אני יורה לכיוון רגליו, בתקווה שהכדור יגיע לכיוון המתוכנן. מצד שני, ברור שהדוגמה הזאת נועדה לתאר את המצב ביננו לבין הפלסטינים + ארצות ערב, וברור גם שהיא ממש לא מתאימה. אם אינך רוצה לקבל תגובות שנראות לך מתחמקות, כדאי שתצמצא דוגמה אחרת או תחזורר לנושא עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא מדברת לטינית, והוא דוהר לקראתך עם חרב שלופה. כדי להפוך את האסטרטגיה של לירות לו ברגליים לאפילו פחות כדאית (קשה יותר לפגוע מאשר בחזה, ולא בהכרח יעצור אותו), ובכך למנוע ממך להתחמק עוד פעם לכיוונים לא עקרוניים ולא מעניינים, אני מספר לך שיש לך רק קליע אחד. מה את עושה? "מצד שני, ברור שהדוגמה הזאת נועדה לתאר את המצב ביננו לבין הפלסטינים" - לא נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שזה בנוסף לתשובה רצינית, לא במקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, רק רגע - אם כך, לכבוד מה הדוגמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון כללי על מוסר. אבל נחמד מאוד לגלות שאת נוהגת עונה לשואל במקום לשאלה. היה אפילו יותר נחמד אם היה לך ניק שהיה מאפשר המנעות מהניסיון לנהל איתך דיונים בעתיד, בשל עובדה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחכמות טיפשית. את תופסת מעצמך יותר מדי. אם הם היו רוצים לראות מופע סטריפטיז, הם היו מעלים מופע סטריפטיז. הם הורגים אנשים למען השעשוע, את באמת חושבת שזה מה שהיה חסר להם עד עכשיו? קצת עור? הגלדיאטור לא יחכה שתסיימי לפשוט את החולצה לפני שהוא יחסל אותך. אחרי הקרב המנצח זוכה לאורגיה עם *שתי* בחורות, שלא להזכיר שהוא זוכה לראות את אחרי המופע. עני כבר לעניין, רבאק. נ.ב: רגע, את מספרת לי שאת מעדיפה להאנס מול קהל של אלפים, השד יודע על ידי כמה אנשים ואילו חיות, ולמשך כמה זמן אחרי המופע ההוא, על פני להרוג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני לא היא. החלטתי להלחם באלמונים מלחמה ערמומית: אני משתמש בנשק שלהם כדי להרוס דיונים כאלה. יום טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לך שאתה איל אלמוני קלאסי? (שלא כמוני) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. - כן. אני מוכנה לכל מה שימנע הרג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוף כל סוף תשובה. אוקיי, למה? (+לעזאזל) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עני במקביל גם על השאלה הראשונה - מה אם זה הרג שלך או הרג של תוקפך, ללא שום אפשרות אחרת, והבחירה בידיך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל עקרון ההכללה. על השאלה הראשונה לא אענה, ולא במקרה. אין טעם לגרור את העמדה שלי למחוזות האבסורד והפנטזיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצב שבו יש לך את הבחירה בין למות לבין להרוג איננו פנטזיה. לא חסרים אנשים שעמדו מול החלטה כזאת. שאצא לחפש כמה כאלו? נגיד, חיילים שפגשו פנים-אל-פנים באויב חמוש? נשים שהותקפו מינית על ידי כמה גברים ושלפו אקדח, איום שלא עצר את התוקפים, שזה עתה הסניפו קוקאין והפחד נשכח מהם? אין אנשים כאלה? זה הכל פנטזיה אבסורדית? (עקרון ההכללה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל המקרים שהבאת היו יכולים להמנע עוד לפני שהסיטואציה הגיעה למצב ללא מוצא. מה הטעם לעסוק בפרומיל של פרומיל של פרומיל של הסתברויות? מה תעשה אם לאחר המצמוץ הבא שלך תמצא את עצמך על הכוכב טראמפלאדור? (קאנט) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כל המקרים שהבאת היו יכולים להמנע עוד לפני שהסיטואציה הגיעה למצב ללא מוצא'' - חוכמה שלאחר מעשה לא מעניינת. ''מה הטעם לעסוק בפרומיל של פרומיל של פרומיל של הסתברויות'' - הטעם הוא שעם מעל שישה מיליארד אנשים על כדור הארץ, הרבה דברים לא סבירים קורים אחת לכמה זמן. (פרטי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתחמק מהשאלה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חה חה חה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, זה מה שהיית עושה? אני חושבת שאתה משקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאני שאלתי אותך שאלה רצינית (ולא קיבלתי תשובה), בעוד שאת הפנת בצחוק לספר מצחיק אפילו פחות (למה אנשים חושבים שקורט וונגוט מצחיק? אני מחבב את הספרים שלו, אבל הוא לא מצחיק יותר מכל סופר רגיל, כלומר פה ושם, ולא כשטיק העיקרי שלו). ואפרופו "עקרון ההכללה" - אם זה העקרון שאומר שאת תתנהגי באופן שבו היית רוצה שאחרים יתנהגו במצבך, אומר לך ישירות שאני חושב שלמרות שאת מנסה להיות אדם מאוד נחמד, את קודם כל אדם מאוד טיפש. העקרון הזה הוא עצימת עיניים שאומרת, לעזאזל אם העולם לא מתנהל באופן מוסרי, אני רוצה שהוא יהיה מוסרי, אז אני אעמיד פנים שזה ככה. התנהגות כזאת, במקום להפוך את העולם ליותר מוסרי, הופכת אותו ליותר אלים ו*פחות* מוסרי. נ.ב: כשאת אומרת שזה מה שהיית רוצה שאחרים יעשו במצבך, את מתכוונת שזה גם מה שהיית רוצה שהבת שלך תעשה במצב הזה? "בת יקרה שלי, נכון שאת יכולה לירות בבחור חסר-המוסר שעומד להרוג אותך, לגמור סיפור וללכת איתי הביתה, אבל אל תעשי את זה! התפשטי, תני למאות גברים לאנוס אותך בחינגה שתתפרס על כמה ימים, ואחרי זה, בתקוה שתשרדי את זה בחיים, אירוע שאת הסבירות שלו אני מעריכה כחצי-חצי, ניקח אותך יום-יום לפסיכיאטר במשך עשר שנים!" עקרון ההכללה הוא שטות. כשאת נמנעת מלהרוג זאב, את לא מגדילה את אחוז הכבשים בעולם, אלא את אחוז הזאבים, הן בטווח הקצר והן בארוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקרון, עקרון ההכללה לא כולל בעלי עקרונות, אז אתה פטור | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לראות את העניין אחרת: אני מצפה שבמקרה של אי צדק *כולם* יתקוממו. משום כך, עקרון ההכללה דורש *ממני* להתגונן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, עקרון הכללה מדבר על מה שאתה מצפה שכולם יעשו, או מה שאתה רוצה שכולם יעשו? כך או כך, הוא עדיין אידיוטי לדעתי, אבל במקרה השני הרבה יותר, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקרון ההכללה נותן לך דרך לגלות מה *מוסרי* לעשות ( לא מה *כדאי* לעשות*)- האפשרות השניה שלך. אגב, כתבתי פעם תגובה ארוכה בעניין הקשר בין הציווי הקטגורי לבין שיווי משקל נאש (לא זוכר בדיוק למה, יהונתן אורן מעורב בזה איכשהו) ובסוף גנזתי את זה מחוסר עניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לדילמת האסיר? נראה ששם מקבלים הדגמה מאד יפה איך יישום העקרון יכול להיות לא רק מוסרי אלא גם תועלתני. אגב, על פי המעט שאני מכיר אותך ואת דורפל, אני משער שלא הייתי משחק באותו אופן נגד כל אחד מכם, שכן עם כל הכבוד לקאנט, אני לא מוכן לשבת בכלא כמה שנים בשביל העקרונות שלו. בחברה אוטופית ודאי שהייתי שומר על זכות השתיקה במשחק בלי שום התלבטות, ואני מנסה להאמין שהחברים הקרובים שלי הם בדיוק אלה איתם אני יכול לשחק את המשחק הזה באיסטרטגיית שת"פ ולא להיכוות (הכוונה לאיטרציה בודדת. במשחק רב הצעדים זה יותר קל). גארדנר כתב על זה פעם משהו מאד יפה, ואולי איזה חפשן זריז ימצא את זה ברשת. אגב, אם אתם מדברים על קאנט דומני ש"עקרון ההכללה" אינו המינוח הנכון, ואתה צודק כשאתה מדבר על "הציווי הקטגורי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם דילמת האסיר הופיעה שם וגם מסך הבערות. אם רק הייתי יכול להכניס את הכשל הנטורליסטי וקצת פוסט מודרניזם היינו עשויים לסגור פלג חשוב באייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים הבה נטיל על דורפל1 משימה לימי הקיץ: לכתוב מאמר על דילמת האסיר. מהמעט שאני יודע על מסך הבערות נראה לי שהוא באמת מזכיר למדי את הציווי הקטגורי (י. אורן מוזמן לתקן). _____________ 1- עפרונית, מועד ההגשה מתקרב! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסך הבערות קצת שונה. הנה, גרדתי מטיוטת התגובה ההיא את המשפטים הבאים: במסך הבערות נותנים לנו לשחק משחק כזה: תכנן חוקים של עולם, ולאחר מכן יזרקו אותך לעולם בתור אדם אקראי. לסידרת החוקים שתגדיר נקרא "מוסר רולסי". עד כמה שאני מבין, ההבדל העקרוני בין המוסר הזה למוסר קאנטי הוא בנקודת המבט- אצל קאנט, המיקום החברתי שלך ידוע מראש, ולכן כאשר אתה קובע חוקים על בסיס ההדדיות ( מה ששנוא עליך וכולי) אתה יכול לקבוע למשל - "כל ישראל ערבים זה לזה, והטוב שבגויים רוצץ גולגלתו" ומכיוון שאתה מצפה שכל העולם ינהג על פי חוקים אלו, אתה בתור יהודי מסודר. אני לא יודע האם פילפול כזה הוא פרשנות סבירה של קאנט, אבל ברור שעל פי רולס, חוק כזה מן הסתם לא יווצר. עוד נובע משינוי נקודת המבט הוא האומניפוטנטיות של המתכנן- בעוד שקאנט נותן לך כלל אצבע איך *אתה* צריך לנהוג ( אפילו אם שאר האנשים אינם פועלים כך) רולס נותן לך אפשרות לקבוע ל*כולם*. השאלה היא האם מתכנן עולם רולסי יפתח מוסר שידמה למוסר נאשי. לדעתי, לא. מתכנן עולם רולסי יכול לקבוע חוקים שיאכפו "צדק" ולכן אינו מחוייב לאיסטרטגיות שאוכפות את עצמן. מצד שני, בעולם רולסי, לא ישתלם לאף אחד לנהוג בניגוד לכללים, משום שמתכנן העולם פשוט יקבע סנקציות .מנקודת המבט הזאת, מוסר רולסי הוא מוסר נאשי באופן טריוויאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הפלפול שלך אינו פרשנות סבירה של קאנט, אחרת אפשר לצמצם את קבוצת הזכאים ללא גבול, עד שנגיע לחוק ''תן את כל רכושך לשכ''ג וסגוד לו באדיקות''. טוב, לגמרי במקרה זה יצא חוק מוסרי, אבל תאר לך שהיינו מציבים ''ראובן'' שם, ומגיעים לחוק בלתי מוסרי בעליל. ההבדל השני שציינת ברור, אבל נראה לי שבפועל מסך הבערות מבטיח שהתוצאה תהיה קאנטיאנית (לפחות ברוב המקרים. בטח אפשר למצוא דוגמאות נגדיות). אם אינך יודע מראש איזה נתח של עוגה תקבל, יש לך אינטרס לחלוקה שווה של העוגה, וזה די תואם את הציווי הקטגורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שסוג כזה של פלפול מרוקן מתוכן את הציווי, אבל אני לא מכיר מספיק פילוסופיה כדי לדעת האם זאת ביקורת אמיתית על קאנט או שאני פשוט לא מכיר את כל הניואנסים (ויקיפדיה לא עזרה לי כאן). לכאורה יכולת להתחיל מהכיוון- אינך יכול להפלות נגד ערבים כי אם תחליף ערבים ביהודים, תקבל משהו שאינך רוצה. מצד שני, אם תחליף אנשים בתרנגולות תראה שבעצם קאנט גוזר עליך להיות צמחוני, ואם תחליף חולי סכרת באנורקטים תראה שקאנט גוזר עליך לקחת אינסולין ולאכול אוכל מזין. ברור שצריך סייגים והסברים לציווי הקטגורי. בעניין דילמת האסיר- הידעת שקאנט מתנגד לשקרים? אז דילמת האסיר לא קיימת כלל- עליך לשתף פעולה ללא קשר למעשי עמיתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציווי הקטגורי מדבר מפורשות על אנשים, לא על תרנגולות. אין לי שיג ושיח עם אלה שרוצים להעניק לתרנגולות זכות בחירה. למיטב הבנתי מימוש זכות השתיקה אינו שקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וסכרתיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה משתרבב לשם אלמנט מוסרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא מוסרי, אבל מוסכרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם תחליף נגרים באסטרופיסיקאים תגלה שאין לך סיכוי להשיג שולחן בשום מקום (מה גם שלא יהיה לך בית למקם אותו, כי גם פועלי בניין לא יהיו). זה לא ממש הרעיון הקנטיאני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלא, אבל איפה זה נגמר? האם על פי קאנט אסור לכלוא רוצחים, משום שאסור לכלוא אסטרופיסיקאים? אני לא אומר שהציווי הקטגורי הוא "טיפשי", רק שצריך קצת להבהיר אותו לפעמים. נחזור לדוגמת הקולוסאום. האם בשם האוניברסליות של זכות ההגנה העצמית מותר להתנגד, או שבשם האוניברסליות של ההמנעות מאלימות צריך לההרג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, לעניין נגרים/סכרתיים וכיו"ב - ברור שקאנט איננו מתכוון לפעולות שאתה עושה לגבי חייך-שלך, אלא רק ליחסיך עם הסביבה. שנית, אין איסור על כליאת אסטרופיסיקאים במידה שהם פשעו והורשעו בדין (אגב, אין גם צורך לכלוא רוצחים מקצועיים במידה שהם מובטלים כרוניים...). שלישית, מובן שיש להימנע מאלימות באופן כללי אם אינך רוצה שיהיו אלימים כלפיך. אבל אם אתה יודע שלעולם לא תתקוף אף אחד באופן שזכותו להגנה עצמית תגרום לו להורגך, אז בשעה שאתה מותקף וחייך בסכנה אתה יכול בהחלט להתגונן: הרי לא תהיה לך התנגדות לכך שהכל ינהגו כמוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין האלימות אני חושב כמוך (ואפילו כתבתי כך למעלה) אבל מויקיפדיה למדתי שקאנט הסיק שאסור אפילו לשקר לרוצח כדי למנוע ממנו רצח. קאנט אומר ששקר הוא אסור קטגורית ( כי אם כולם ישקרו אי אפשר יהיה לדבר, או משהו כזה. לא בדיוק הבנתי), ולא מסייג את דבריו. אני מניח שגם בעניין האלימות המצב דומה. ברגע שאתה מסייג את דבריך "מותר להתגונן כלפי תוקפנות ומקובל עלי שכולם ינהגו כך", קצרה הדרך ל "מותר להפלות לטובה יהודים, ומקובל עלי שכולם ינהגו כך", לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שבעניין אלימות זה דומה. ומה שבטוח - ממש לא ברור לי איך "קצרה הדרך ל "מותר להפלות לטובה יהודים, ומקובל עלי שכולם ינהגו כך"": הרי מזה יוצא שמותר להפלות לטובה כל עם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? האם מותר לזרוק את *כולם* לכלא, או רק את הרוצחים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם קאנט טען, כדבריך, שאין לשקר גם לרוצח כדי למנוע רצח, די קשה לי להגן עליו. אם מותרת חלוקה לקטגוריות (כפי שהשם רומז?) צריך להזהר מחלוקה שרירותית מהסוג שהבאת בדוגמאות שלך. כאן דוקא יותר נוח להסתכל על הבעיה מהעיניים הרולסיות, ולהציע שהחלוקה תהיה כזאת שאתה מוכן לחתום עליה לפני שאתה יודע לאיזו קטגוריה תשתייך. לכן אהיה מוכן לעקרון המוסרי של הגנה עצמית1 ולא לעקרון המוסרי של העדפת יהודים2. _____________ 1- אם אחרי הרמת המסך יתברר לי שאני רוצח סדרתי, זה לא יהיה אותו שכ"ג, ומצידי תתגוננו מפניו כמיטב יכולתכם הדלה. 2- אם אחרי הרמת המסך יתברר לי שאני מוסלמי, זה לא ישנה מהותית את הזהות שלי כאדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה גם שיש הרבה פחות רוצחים סידרתיים מאשר מוסלמים (שקט ביציע!) מה שאומר שהסיכוי שתגריל את תפקיד הרוצח הסידרתי הוא יותר קטן. זאת דווקא חולשה של רולס- אם למשל תבנה מוסר שמעדיף סינים והודים ואולי גם קתולים, אתה די מסודר מבחינת מסך הבערות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העדפת אחד היא על חשבון האחר. העדפה קטנה של מיליארד הסינים תתבטא בהחמרה גדולה של מצב עשרה מליון היהודים, כך שהתוחלת נשארת אפס. אולי דוקא כאן יש פגם ברעיון מסך הבערות: בעצם לא צריך להיות איכפת לי איך מחלקים את הזכויות (אלא אם כן אני שונא סיכון, ולחילופין מהמר כפייתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם חלוקת הזכויות היא סכום אפס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רולס לא מדבר בדיוק על מוסר אלא על צדק. הוא לא בונה משהו אלא מציע דרך שעשויה להוביל למימושו של מצב צודק ולשינוי בהכרה של חברה המושתת על עקרון של צדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שזה משנה מהותית את הדיון כאן. בכל אופן אני מקבל את התיקון ורק מציין שמה שעניין אותי היה השוואה בין איך לבנות "תורת מוסר" בשיטה של רולס, קאנט ונאש, גם אם זה לא מה שהם בעצמם ניסו לעשות (לתגובה שלא כתבתי כבר היתה כותרת: "נאש קונטרול? נייט! קאנט קונטרול."). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התעמקתי בדיון אבל אני חושב שבגלל שיש חשיבות עקרונית לאבחנה. אני לא מבין מה פרוש ''נאש קונטרול.'' אני מנחש שאתה מתכוון לעקרון הדומיננטיות של הפרט - בחירת האלטרנטיבה שבכל המצבים האפשריים היא מביאה לתוצאה הכי עדיפה עבורי. אם כך, אני חושב שעקרון האופטימליות הקולקטיבית (פרטו) הוא המצב אליו אתה מתכוון. עפ''י העקרון הזה, רק שיתוף הפעולה בין כל הפרטים יכול לשפר את המצב של כולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מוסר'' נאשי נקבע כמוסר שבו יחיד הפועל אחרת יסבול, אבל מוסר קאנטי הוא כזה בו אם יחיד יפעל שלא כהלכה לא בהכרח יסבול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא קיצונית במיוחד למוסר דאונטולוגי (ראה תגובה 419366). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה בלתי מובנת בעליל. מדוע אי אפשר להימנע מתשובה למשל??? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנצלויותי הכנות, הוד אלמוניותו. תשובה למה בדיוק? השכ"ג כתב: "אם קאנט טען, כדבריך, שאין לשקר גם לרוצח כדי למנוע רצח, די קשה לי להגן עליו." ואני הבאתי מובאה המאשרת ומסבירה זאת והוספתי שזו דוגמא קיצונית למוסר דאונטולוגי כמוסבר בתגובה 419366. לא היתה שום שאלה בתגובה שאליה עניתי ועל כן גם תשובה הינה בלתי אפשרית. בכלל, אהי מוצא שקשה לי לענות על שאלתך ("מדוע אי אפשר להימנע מתשובה למשל???") שכן אני דווקא הצלחתי להמנע מתשובה ולפיכך הדבר בגדר האפשר. כולי תקוה שתמצא תשובה זו מספקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה לרוצח, יא סנוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר עם רוצחים (זו שעת הבוקר המוקדמת, והיעפת, ו... נו, הדבר הזה שגורם לך לפרש לא נכון תגובות. מה שכן, אתה חייב להודות שבדרך בה אני קראתי את התגובה היא היתה די מחוצפת, שלא לומר מתלהמת באופן מיותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היעפת באמת עשתה כאן שמות. צר לי אם הייתי עמומה מדי בשבילה.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. נדמה לי שמדי פעם סמיילי מציג באייל את העמדה הדאונטולוגית. אני גם רואה שנכשלתי לגמרי בהבנת הרעיון הקטגורי, ובפעם המי יודע כמה אני נוזף בעצמי על נטייתי לקשקש בנושאים בהם אין לי מושג. טיק-טק-טו, מישהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה -אסטרופיסיקאים לא יכולים להניח איזו דלת על כמה בלוקים? כלומר- אם תבקש שולחן שבו המלצרים והסועדים מתחלפים כל הזמן מאחורי מסך בערות זה יהיה אגף קטגורי, רולסום! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אלה שאני מכירה. הם לא יכולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? הם יעשו לך אימאג' של שולחן על הריצפה או על הקיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שהם עושים דברים כאלה, אבל בכל מקרה מאין יהיו להם רצפה או קיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ימי הקיץ הם תקופת מבחנים, ולכן תיאורטית יותר עמוסים. חושב שאני תיכוניסט, אה? אוקיי, תקבל מאמר של תיכוניסט: דילמת האסיר היא דילמה מוסרית, שנהגתה על ידי מתמטיקאי בשם נאש, שאותו שיחק ראסל קרואו בסרט "A Beautiful Mind", שזכה לשבחים רבים. הדילמה העסיקה את מיטב המוחות במשך שנים רבות, וטרם נמצא לה פתרון. אישית, אני חושב שזה אידיוטי לגמרי, כי ברור מעל לכל ספק סביר (וגם לא סביר) שעדיף לשתף פעולה, כי זה הדבר המוסרי לעשות. מצד שני, חיבול בחקירה היא עבירה פלילית, ולכן גם כן לא מעשה מוסרי במיוחד, אז אולי עדיף להלשין, לחזור בתשובה, ולקוות לקיצור מאסרך בגלל התנהגות טובה. אבל כמובן שאם אתה חי באיראן, גרמניה או כל מדינה לא-דמוקרטית אחרת, השלטון לא לגיטימי, כפי שלמדנו בשיעור אזרחות, ולכן זה בסדר להתנגד לו, אז כן הייתי משתף פעולה במקרה הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אה? את חייבת לקהל הקדוש הזה עבודה סמינריונית על פסיקת הבג"ץ בעניין מיגון בתי הספר בשדרות. במקום לעסוק במה שחשוב, את מבזבזת את זמנך בחיפוש דירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מה? בוא נסכם שאם העדר מוצא לי דירה (או לפחות עוזר לי להחליט מה דעתי על זו שראיתי היום, ואם היא לא קטנה מדי) וכותב במקומי את שני הסמינריונים, שתי העבודות והמאמר שאני צריכה להגיש, אני מתיישבת עם פסיקת בג"צ בעניין מיגון בתי הספר בשדרות ומפרסמת סיכום* שלו באתר. סבבה? *נראה לי יותר יעיל, סיכום, מאשר עבודת סמינריון שלמה. למי יש כוח לקרוא סמינריון שלם? עמוד-שניים יותר אפקטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אתחיל: לפי דעתך הדירה מצוינת, וקוטנה משרה אווירה ביתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכר הדירה משאיר את הארנק בנפח שיכול להכנס לדירה - לא יכולת לתכנן את זה יותר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אין סלון וגם אין מרפסת (רק בחדר של השותפה השנייה). אז איפה אני אארח את שניים וחצי החברים שיש לי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אין מיזוג אוויר, אז ארחי אותם במקרר - הוא ממילא יותר גדול מהחדר השני שבדירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו שגם המקרר די זעיר (זה בסדר, אני לא אוכלת הרבה ממילא), אבל שני החדרים האחרים די גדולים ומקסימים. וגם השירותים מגה-מגניבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז איפה הבעיה? ארחי אותם בשירותים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי עצה שקיבלתי לאחרונה: לבסס את חדר העבודה שלי בתוך הארון בחדר הכניסה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |