|
||||
|
||||
אני טוענת שלנו, כחברה, יש אינטרס במערכת כבישים מסודרת ויעילה גם אם אנחנו לא מחזיקים ברכב. |
|
||||
|
||||
כלומר תכלס את אומרת שההנאה שיש לכבאיות, ניידות ואוטובוסים מהנסיעה בכבישים היא יותר גדולה מחלקם בשימוש בכבישים ועל כן צריך לעשות מס גולגולת למימון כבישים. אין לי בעייה עקרונית עם זה. אבל נראה לי שההנאה הזאת איננה כה גדולה, היא קשה לכימות והיא קטנונית, היא דורשת בירוקרטיה גדולה ואולי אף פוגעת בעניים. על כן אני אעדיף את השיטה הפשוטה של מיסוי הוגן הנקבעת על ידי משהו שקל מאוד למדידה: נסעת שילמת. אבל אם את יכולה להציע שיטת מיסוי אחרת שתהיה הוגנת ופשוטה אין לי בעייה עם זה. לעומת זאת, אם בשם העובדה שלא ניתן למדוד בדיוק כמה כל אחד נהנה את רוצה לא למדוד כלל, לקחת מיסים בשיטת תפוס כפי יכולתך ולחלק הטבות לפי "אמור לי מי הם חבריך ואתן לך בהתאם", אז לא תודה. |
|
||||
|
||||
אין ספק שחבריה הטובים ביותר של העפרונית הם נהגי האמבולנסים והיא נמצאת כאן כיחצ''נית סמויה שלהם. אין ספק גם שאתה מ-מ-ש לא מעוות ומסלף כל דבר שאומרים לך. ואגב, השיטה הזאת, לפתוח תגובה בזה אתה מודיע לבנאדם השני מה הוא אומר - ''כלומר תכלס את אומרת...'' - היא שיטה נפלאה, עלה והצלח. |
|
||||
|
||||
אם העפרונית חושבת שלא ייצגתי נכונה את דבריה היא תאמר זאת. אם רוצים לקדם דיון, צריך לנסות לסכם אחד את דברי השני. אם רוצים לחסל כל דיון צריך לכתוב תגובות כמו שלך. |
|
||||
|
||||
באמת? שאני אסבסד את הכביש לרוכבי האופניים והעגלונים? |
|
||||
|
||||
אנחנו שוב מגיעים לשאלה של עד איזו רזולוציה אנו דורשים צדק. רוכבי האופניים אחראים לפחות משבריר של אחוז מהשימוש בכביש. אם יתברר שאכן השימוש שלהם בכביש הוא הרבה יותר משמעותי אפשר למסות אופניים. אבל בשם אי הדיוק השולי אין לטעון שאין טעם לנסות לברר מי משלם על מה ולכן יש לפעול בשיטת כל הכסף לתוך קופה אחת ומשם מחולק לפי ראות עיני הפוליטיקאים. אז מגיעים למצב האבסורדי שתיארה ליאורה מרידור, שהעניים מסבסדים לעשירים את ההשכלה הגבוהה שלהם. |
|
||||
|
||||
באמת? למסות את האופניים בהם אני משתמש רק בשבילי עפר? בקיצור: יש דברים עבורם הפתרון הפשוט הוא גם הפתרון הנכון. |
|
||||
|
||||
זה מה שאני אמרתי. יש לחפש פתרון פשוט להצמיד בצורה סבירה אך קרובה בין העלות לתועלת. |
|
||||
|
||||
הפתרון הפשוט הוא להטיל מסים שהולכים לקופה משותפת, וממנה לתקצב את ההוצאות הכלליות. אני אולי לא צריך כבישים, אתה אולי לא צריך שוטרים והוא אולי לא צריך חינוך. הרעיון הוא שזה יתאזן, פחות או יותר. |
|
||||
|
||||
והתוצאה היא: א) מנגנון ממשלתי בולע מליארדים שתועלתו אפסית ב) שחיתות גואה ג) עניים מסבסדים עשירים (ראי דבריה של ליאורה מרידור) ד) הפיכת הבחירות לחסרי אפקטיביות ה) עידוד הפרזיטיות ו) שנאה ומתחים בין קבוצות אוכלוסייה וכל זה לשם מה? |
|
||||
|
||||
בוא נבחן את הטענה של ליאורה מרידור בדרך התנהלותה לאורך עשרות שנים. מה שמאפיין אותה היא התמקדות נקודתית ולא תהליכית, דוגמה: לפני עשרות שנים ניהלו כלכלנים שונים ובהם גם נערי פטנקין- כלכני האוצר של אז, התקפה נגד הסובסידיות למוצרי יסוד. הסיסמה אותה הפריחו היתה: סיבסוד לניצרך ולא למיצרך. המסע הצליח, הורדו הסובסידיות למצרכי היסוד ועלו הקיצבאות. לאחר זמן החלו כלכלני האוצר (כבר לא נערים) במסע להקטנת "תשלומי ההעברה". בתקופת סילבן שלום ונתניהו המסע הצליח וקוצצו הקיצבאות באופן דרסטי. הכלכלנים לא היו אוהבים אם היו מציגים להם את הלופ שהם עשו במהלך השנים. היום כשבוחנים את התבטאויותיהם והתנהלותם לאורך השנים, אפשר לראות קוים אידאולוגיים ברורים: הם מראש רצו לצמצם את מעורבותה של הממשלה בחברה הישראלית והשיטה שלהם היא תורת השלבים: ראשית, מעבירים את הסובסידיה האוניברסלית לסובסידיה אישית כשהמגמחה ארוכת הטווח היא לבטל אותה. מאז ומתמיד הקו העיקרי בהתנהלותו של האוצר היא השחיקה (יורם גבאי הודה בזה בתכנית טלויזיה מעוטת רייטינג). חותמים על הסכם ומיד מתחילים בשחיקתו. מוכנים לותר ולשלם תמורת הורדת הסיבסוד לקמח בידיעה שקיצוץ בקיצבאות קל יותר מהעלאת מחיר הלחם. אחת השיטות היא הצמדה למדד כשאין אינפלציה. אם תהיה אינפלציה, יצמידו ל80% ממנו עם תשלום הפיצוי באיחור של שנה. אינני מבין איך כל כך קל לעבוד על האזרחים ולהופיע כשומרי הקופה הציבורית ובעלי ראיה אובייקטיבית של טובת המדינה. איפה היה הציבור כשהאוצר דחה את החזרי המע"מ מדצמבר לינואר לפני מספר שנים? |
|
||||
|
||||
מכל מה שכתבת הבנתי שאתה מתלונן על כך שהאוצר רוצה לקצץ את הסבסוד. אני תומך במדיניות זאת. אתה נגדה. מה זה קשור לעובדה המחקרית שהעניים משלמים רבע מהמיסים במדינת ישראל ומסבסדים את העשירים שהולכים לאוניברסיטה? |
|
||||
|
||||
"מה זה קשור לעובדה המחקרית שהעניים משלמים רבע מהמיסים במדינת ישראל ומסבסדים את העשירים שהולכים לאוניברסיטה?" מעניין. כנראה כל רעיון שמוצא חן בעיניך מייד זוכה לתואר "עובדה". אני מבטיחה לך שיש די כלכלנים ברמתה של גב' מרידור ומעלה שהגיעו ל"עובדות" שונות בתכלית. |
|
||||
|
||||
אכן טעות שלי. מדובר בנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אבל אל תטרחי להתמודד עם הנתונים, דמגוגיה הרבה יותר יעילה מדיון ענייני. |
|
||||
|
||||
לא הבנת מה שכתבתי.המגמה ארוכת הטווח של כלכלני המגמה השלטת היא שכדי שהעניים לא יסבסדו את העשירים, אז גם הם לא יסובסדו. באופן זמני יתנו להם הנחות אישיות ולאחר שירגעו, יקצצו את ההנחות דרך קיצוץ תשלומי ההעברה. זאת המגמה הכללית. דו"ח ועדת וינוגראד לעניני השכלה גבוהה היווה תקלה חמורה בתכנית ארוכת השנים והאוצר ניסה לטרפד את מימושו בכל דרך אפשרית. |
|
||||
|
||||
אכן. המגמה צריכה להיות להפסיק עם סבסודים. העניים אינם מרוויחים מהסבסודים אלא מפסידים מהם. הם הנפגעים העיקריים מהמיסים הגבוהים גם אם הם לא משלמים אותם אלא בעלות הגבוהה של המוצרים שהם קונים. וועדת שוחט עשתה מעט מאוד. הרי חייבים להפריט את ההשכלה הגבוהה ולהפסיק את הסבסוד. העלאת שכר הלימוד זה אקמול לחולה סרטן. |
|
||||
|
||||
"המגמה ארוכת הטווח של כלכלני המגמה השלטת היא שכדי שהעניים לא יסבסדו את העשירים, אז גם הם לא יסובסדו". האם נראה לך שזו הייתה גם המגמה של פטנקין? |
|
||||
|
||||
בשביל זה אני צריך לקחת מהסיפריה את ספר מבוא לכלכלה שלו או למצוא מאמרים שלו. איכשהו יש לי הרושם שתלמידיו הרחיקו לכת הרבה מעבר למה שהוא רצה. |
|
||||
|
||||
הדיבורים שלך על תכנית השלבים מזכירים את צבי הנדל. בטח גם לו יש איזה ציטוט בלי רייטינג שערפאת הודה שהוא מתכוון להקים מדינה על שתי גדות הירדן. במקום להיות פרנואיד תסתכל מה קרה למדינה בשנים האחרונות - יציבות מחירים, ירידה רצופה באבטלה, ביקוש שיא לעובדים לכל רוחב הסקאלה, וצמצום בפערים החברתיים. אבל כמובן כל זה מראה שלא דואגים לטובת המדינה. מהם כמה מספרים קטנים (בטח תקרא להם ''נתונים מצרפיים'') לעומת מישהו שפוטר ומוכיח מעבר לכל צל של ספק שהמצב בקנטים. |
|
||||
|
||||
''וצמצום בפערים החברתיים''... וואלאק דמיון יש לך בשפע רב. ישראל המדינה עם הפערים הגדולים ביותר בעולם המערבי היום, אבל כנראה אתה סבור שבעבר הם היו בה גדולים אף יותר... |
|
||||
|
||||
לא, זה לא מה שאמרתי (כפי שציין יפה האלמוני). אני לא חושבת שנהגי אמבולנס "נהנים" מהנסיעה בכביש, אני חושבת ש*אני* שותתת דם ומפרפרת בין חיים למוות אהנה מאד מכך שיש כבישים מהירים וטובים ליישוב הקטן והנידח שבו אני במקרה גרה. אני חושבת שכרגע אין לי דרך לדעת מתי אני דמי ישפך, איפה אני אגור כשזה יקרה והאם יהיה לי כסף לממן את הנסיעה היקרה של האמבולנס מהעיר הגדולה אלי. |
|
||||
|
||||
אז אם אני מבין נכון, את רוצה שיהיו במדינה כבישים מהירים ובטוחים גם באזורים שיש בהם מעט נוסעים, ואת מפחדת שזה לא יקרה. אני בעד. האם בשביל זה צריך לקבוע שמיסים ממכוניות צריכים ללכת למימון ישיבות? לא. כל מה שצריך לעשות זה לקבוע שאמנם באופן כללי הכסף שמגיע ממיסוי הדלק והמכוניות צריך ללכת לכבישים לפי רמת השימוש בהם, אבל יש לדאוג לרמת מינימום של הכבישים לכל היישובים. ואולי יש להטיל את עלות קמת כביש הגישה ליישוב על תושבי היישוב כמו שהכבישים בתוך היישוב צריכים להסלל מכספי תושבי היישוב. |
|
||||
|
||||
זה באמת פטנט נאה. יישובים חלשים ולא אמידים לא צריכים כבישים כי ממילא בשיטה שלך לא יהיה להם כסף לרכב ממונע, וגם לא צריכים להגיע לבתי חולים כי סביר שלא יהיה להם כסף גם לשלם על בית החולים... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |