|
||||
|
||||
בשנות השבעים, השירה העברית היתה חומר גלם מעולה לגלף ממנו שירי פופ. במצעדים צעדו טשרניחובסקי וביאליק, עמיחי ואבידן, וולך אלכסנדר פן ומאיר וילטיר ואפילו יונתן רטוש (''על חטא'' של צביקה פיק) היום כל זב-חוטם מתעקש על כך שהוא משורר-מלחין-מעבד-מפיק-זמר. ברגע שכולם הפכו לסינגר-סונגרייטרז, בא החורבן על העברית היפה, הנכונה המפעימה. בעבר, הממסד פרש חסותו על שירי המשוררים. פסטיבל שירי משוררים, ערב שירי משוררים, הטלוויזיה הישראלית, גלי צה''ל - אלה הפיקו, יזמו והזרימו דם חדש וצעיר לעורקי השירה העברית, מעשירים את המאגר בשירה מולחנת מצויינת. היו בתפר שבין שנות השבעים לשנות השמונים אלבומים שלמים שהוקדשו למשורר אחד. ''התבהרות'' של חוה אלברשטיין (לרחל שפירא), ''בציר טוב'' של וירצברג-גלבץ (ליונה וולך), ''שירים באמצע הלילה'' של נורית גלרון (נתן זך), ''משירי אברהם חלפי'' של אריק איינשטיין. היום לא. |
|
||||
|
||||
נכון ועצוב. תהליך הניוון שאתה מתאר לא התחיל מהיום, אבל נדמה לי שהתכנית ''כוכב נולד'' מחזקת ומזרזת אותו לקראת הזמנים שבהם תפיק התרבות המוסיקלית הישראלית באופן אקסקלוסיבי רק ''שירי יוצרים'' מן הקטלוג של - ''אני כל היום מסתכל על הכוכב ה'הורס' שבמראה, והוא 'מביא' למקלדת שלי 'מה-זה' השראה...''. |
|
||||
|
||||
דווקא יש היום דוגמאות כאלה, ואני לא יודעת לומר אם הן אנקדוטליות: אלבום שירי מירון ח. איזקסון שהקליטו אמנים שונים, ובעקבותיו אלבום של אלי מגן שהוקדש גם הוא כולו לשירי משורר זה. ישנם גם אלבום "שרות לאה גולדברג" של אמניות שונות, וכן אלבום של ישראל ברייט שהלחין שירי משוררים שונים. |
|
||||
|
||||
ו''אתה חברה שלי'' - ערן צור (ועוד) שר יונה וולך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |