|
||||
|
||||
החקיקות שנעשות בכנסת הן לא פעם תחמון. הגישה שאתה מציג היא דניאל פרידמנית מובהקת- המשפט תמיד כפוף לכנסת, אינו מנגנון בקרה ופיקוח. הכנסת מחוקקת לא פעם חוקים אוויליים, כמו זה, ותפקידו של בית המשפט הוא לעגן את זה במציאות המשפטית, דבר שלא תמיד קל לעשות נוכח חוסר ההגיון והסבירות של החוקים הנ''ל. לכן, וגם בגלל שלשופטים יש דיעות אישיות, אותן הם מערבים מן הסתם בשיקוליהם, למעשה הופכת מערכת המשפט לא פעם למכבסה הציבורית של המדינה. |
|
||||
|
||||
תפקידה של הכנסת (בעזרת יועצים משפטיים שיש לגופים שונים בה, לדוגמה) הוא לחוקק חוקים "מעגנים במציאות המשפטית" כדבריך. דרך אגב, הצעת החוק הזו אינה חוק. היא עברה רק בקריאה טרומית. היא צריכה לעבור עוד שני סיבובים בוועדות הכנסת לפני שתנוסח בצורה סופית. ואם היא כל־כך מפריעה לך - מה אתה עשית כדי שהיא לא תעבור? |
|
||||
|
||||
אני יודע שהיא עברה רק בקריאה טרומית אבל זה מספיק בשביל להעמיד אותי על הרגליים האחוריות. מה אני עושה כדי שהיא לא תעבור? כותב פה. |
|
||||
|
||||
היא עברה רק בקריאה טרומית, אבל הצביעו בעדה יותר ממחצית חברי הכנסת בפועל - לא רק באחוזים. קרי: היא עברה, נקודה. החרפה כבר קיימת. |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה להיכנס לויכוח באילו נסיבות יכול או צריך בית המשפט לסתור את חוקי הכנסת. יכול להיות שיש נסיבות כאלו, ויכול להיות שהחוק הנוכחי הוא כזה. אבל לפחות ברירת המחדל היא שהכנסת היא הריבון, ובית המשפט רק מפרש. אם יש בעיה בחוק הנוכחי, הבעיה היא בסתירתו לחוקים קיימים או למוסר, לא בסתירתו לפסיקת בית המשפט. ואם בכלל אחד משני המוסדות נמצא במעמד לעקוף את השני, אז הכיוון הוא הפוך (שוב, בלי קשר לשאלה מי צודק יותר). |
|
||||
|
||||
אפשר גם להגיד אותו דבר אבל להפך שבית המשפט (או במקרה הזה היועץ המשפטי לממשלה) מחליטים מדי פעם החלטות אוויליות שמחייבות את הכנסת להתערב בחקיקה כדי לעגן את זה במציאות האמיתית הלא משפטית (מזה?) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |