בתשובה לewilde, 28/11/01 13:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה משמעות הביטוי "לא נמצא הסבר" אם לא נעשה כל מאמץ למצוא הסבר כזה (למשל - לשאול את הנאשם מה ההסבר שלו להאשמות)? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המאמץ למצוא הסבר היה במסגרת החומר שהוגש לפרקליטות על ידי הכנסת. לא כל דבר מצדיק פתיחת חקירה באופן מיידי. נניח שהפרקליטות הייתה מזמינה את דן תיכון לבירור, דן תיכון היה מגיש לפרקליטות חומר שמפריח את הטענות, נו, ומה עכשיו? צריך להתחיל ולבדוק את החומר של דן תיכון, לא? אולי צריך להתחיל לזמן עדים, להכין רשימות וכו' וכו' כלומר בלי להרגיש נפתחה פה חקירה של הפרקליטות. אני משער שלא ככה פועלים הדברים. אני משער שחקירה של הפרקליטות נפתחת כאשר יש סיבה טובה. ולכן פנתה הפרקליטות לכנסת (כמעסיק לשעבר של דן תיכון) כדי שתפנה לדן תיכון שיחזיר את מה שלקח. אם ייסרב, אז כנראה יש סיבה טובה לפתוח באופן רישמי בחקירה, ולהקצות את המשאבים כו"א וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי. תיכון אכן סירב להחזיר להם כספים - ומשום מה אין חקירה ואין שום אקט מצד הכנסת/הפרקליטות בנושא. כבר במאמרי המקורי הבאתי את השאלה מדוע לא תבעו מתיכון להחזיר כספים (אם יש להם בכנסת או בפרקלטות טענה שהוא חייב להם )? תיכון לעומת זאת, הגיש ביוזמתו תביעה כספית נגד הכנסת (שהוגשה עוד קודם לכתיבת דו"ח ארבל). בעקבות התביעה (שטרם ניתן בה פסק הדין) זכה תיכון לקבל מהכנסת (כבר במהלכי הביניים של המשפט) כספים רבים. השאלה: (שהועלתה במאמרי המקורי לפני 3 חודשים): מאחר והתנהל (ומתנהל) משפט כספי בין תיכון לבין כנסת (המיוצגת ע"י פרקליטות המדינה) אז למה הטענות של ארבל לא הועלו מצד המדינה ? ולמה הכנסת והפרקליטות לא הגישו תביעה נגדית נגד תיכון ? מאחר ולא תבעו בביהמ"ש (גם כשהיתה להם הזדמנות משפטית נאותה לעשות זאת) וגם לא עשו זאת מאז בשום הזדמנות אחרת, מתחזקת הטענה שמסמך ארבל לא מבוסס, מתעורר החשד שארבל עצמה יודעת וידעה זאת ומתבססת הטענה שהמסמך שלה נכתב לצרכים אחרים. פריצי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אני מסכים לחלוטין עם כל מה שכתבת. מדוע העתירה של דן תיכון לא דורשת מבית המשפט לבדוק מדוע לא הוגשה תביעה נגדו על רקע מה שנכתב בדו"ח והעובדה שתיכון סירב להחזיר כספים? מהכיוון הזה אפשר אולי להוכיח פעולה לא חוקית של ארבל. השאלה הנשאלת עכשיו היא מדוע העתירה של דן תיכון אינה עוסקת בזה? ובמקום זאת, עוסקת בזכות הטיעון-נגד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג. אני לא העו"ד של תיכון (וגם לא של מישהו אחר...) אני יכול לנחש (אבל זה לא מעבר לניחוש פרטי שלי) שאין צורך לבוא לבג"צ ולטעון ש"היו צריכים להגיש נגדי תביעה" בכדי לנמק שמה שכתבו במסמך מסויים לא היה נכון. למען האמת הייתי מסתכל בתמיהה על טיעון שאומר: א - מה שכתוב נגדי במסמך אינו אמת. ב - כתוב במסמך שצריך לתבוע אותי - אז שיתבעו. מהבחינה המשפטית (כך נראה לי) ובהסתמך על שכל ישר אי אפשר לטעון שמסמך מסויים אינו אמת ובו זמנית לבקש שיפעלו לפיו. בבג"צ מבקשים דברים קונקרטיים (צו עשה, צו מניעה, צוביטול וכד') - ולא ניתן לבקש דברים תיאורטיים. בעצם העובדה שתיכון טוען שהאמור במסמך ארבל אינו אמת - ולכן הוא מבקש לפסול את תוקפו ותוכנו, יש אמירה המבקשת לפסול את כל תוכנו ומסקנותיו ויש טענה שאין להסתמך עליו. אז איך הוא יכול לבקש שיפעלו לפיו ? העובדה שלא הוגשה כנגד תיכון תביעה, כאמור במסמך ארבל, תומכת בטענה שהפרקליטות ו/או הכנסת ידעו שמה שכתוב במסמך אינו מבוסס. אבל העובדה שהם לא פעלו לפי "חוות הדעת הפנימית" שלהם (כלשון הפרקליטות) אינה מאפשרת לתבוע בבג"צ גם לבטל את חוות הדעת וגם לפעול לפיה.... ככל שאני מבין, עיקר טענתו של תיכון הינה שלא ניתנה לו כלל הזדמנות להתגונן בפני ההאשמות הללו לפני כתיבת המסמך, וגם אין לו אפשרות לעשות זאת בדיעבד - מאחר ולא תבעו אותו. זוהי טענה רצינית. אם היו תובעים אותו - כי אז לא היה תיכון צריך לבקש מבג"צ את ביטול המסמך (כי היה יכול להתגונן בבית המשפט ופסה"ד היה קובע). מאחר ולא תבעו - והוא טוען שהמסמך שלהם אינו אמת ונכתב בניגוד לכללים ובלא שניתן לו להתגונן - הוא מבקש מבג"צ לבטלו, בטענה שאי אפשר לכתוב בחשאי "כתב אישום" נגד איש ציבור בלא לתת לו הזכות הטבעית להתגונן מפני הכתוב. אגב, תיכון מצידו מציע לפרקליטות בבג"צ גם שיכתבו מסמך חדש, אם ברצונם להתמודד עם הנושא, אבל בתנאי שינהגו לפי הכללים, יציגו בפניו את הטענות ויתנו לו להשיב ולהגיב עליהן - לפני כתיבת המסמך. מעניין אם הפרקליטות מוכנה להרים את הכפפה הזו. פריצי |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |