|
||||
|
||||
בייניש או שופט אחר התייחסו לעניין ההתרשמות הכללית מהמתלוננות. מסתבר שבכל משפטי עברות המין יש סתירות. בייניש, למרות האנטי הבסיסי שיש לך כלפיה, לא נכנסה לעדויות ולנבחי התיק. היא התייחסה לדברים שגרמו למרד הפרקליטים (לא אלו שעסקו בתיק) כנגד מזוז. מזוז הגדיר וסיכם את התיק במילים מאד חריפות: הוא הגדיר את קצב כעבריין מין סידרתי. כל השופטים, לא רק בייניש, שאלו היכן נמצא בעסקת הטיעון העבריין הסידרתי? לא רואים אותו. רואים איזה סבא שנתן נשיקה וליטף פעם את רגלה של מזכירתו. לכן היא אמרה שהאישום נגד רמון היה יותר חמור -גם שם היו סתירות. היא התייחסה להנמקות של שמירה על כבוד הנשיאות וכד'. |
|
||||
|
||||
אילו סתירות היו בעדות המתלוננת במשפט רמון ? כאן (1) הוצגו סתירות זועקות לשמים. ברור שמזוז טעה, אבל הטעות הייתה בהתחלה(2), ולא כמו שהתקשורת רוב הציבור ועכשיו מתברר שגם נשיאת בית המשפט העליון נורא רוצים - בסוף. אשר לכך שמזוז נאחז בהגדרתו את קצב - עביין מין סדרתי, כאן אתה באמת צודק, ואני חושב שמדובר בטעות חמורה של מזוז, שבאין לו הוכחות הוא נאחז ב"קללות". על פניו זה נראה כאילו הוא עושה זאת כדי להסביר את הטעות שעשה בתחילה, אבל האופן שהוא עושה זאת ממש לא הוגן. כי אם איש משפט מכנה מישהו עבריין סדרתי, הוא צריך להציג ראיות. (1) לפחות כשמדובר בא' מבית הנשיא. על סיפור עדותה של א' ממשרד התיירות פחות ידוע, אך זכורה לי הערה של פלדמן לפיה העדה הזאת לא זכרה כלל היכן נאנסה, עובדה מאד בעייתית באמינותה. (2) הייתה איזו הערה של השופט רבלין שדווח עליה אתמול, שרמזה על כך שדעתו כזאת, אך הדווח הזה (כפי שניתן היה לצפות עקב ההתנהגות הסידרתית של התיקשורת), לא הובלט, |
|
||||
|
||||
שמעתי בבוקר ברדיו את דעתו של עורך הדין דב וייסגלס (זה שהגן על לקוח חשוב שלו בשיטת ההתנתקות), בעניין הדיון בבית המשפט העליון. לדעתו, בסופו של דבר ייאלץ בג"ץ לקבל את החלטתו של היועץ המשפטי, שלדעת הדובר הייתה נכונה ובבחינת תיקון טעות קודמת, ולכן כל הדיון הממושך רצוף ההערות בבג"ץ היה מיותר. אגב, רציתי להעיר משהו בעניין משפט רמון, שאיך שהוא לא יצא לי לומר בזמנו. לא עקבתי כל כך אחרי מהלכי המשפט אבל לפי דעתי היה צריך לנתח את האירוע בדומה קצת לאופן שבו חוקרים פונקציה לא רציפה בנקודה מסויימת. על מה שהיה לפני אירוע הנשיקה לא כל כך הייתה מחלוקת. למשל, אני עצמי ראיתי תמונה שבה המתלוננת מניחה את ידה על חזהו של רמון. לא הוגשה כנגדה תלונה על מעשה מגונה בגין מעשה זה, ובצדק. מה שחשוב מאד הוא מה שקרה ב x +. כלומר איך הגיבה המתלוננת מיד לאחר אירוע הנשיקה ואיך הגיב רמון למראה תגובתה. הייתי מת לראות את התמונה, כי ידיעתה הייתה פותרת את בעיית אשמתו או אי אשמתו של רמון, והיא המפתח לפרוש מעשהו. לו היינו רואים במחזה הזה תגובה של תדהמה וכעס מיידיים, שלא היו יכולים להיעלם מעיניו של רמון, והוא לא היה מגיב מיד בבקשת סליחה, הרשעתו הייתה מוצדקת. ללא האלמנטים האלה, היה צריך לזכותו. |
|
||||
|
||||
אין תמונה בל יש עדויות של עובדת/ות המשרד על כך שהיא "ברחה משם", בכתה, נראתה מזועזעת וכו'. |
|
||||
|
||||
בדרך כלל אתה מתלונן שהתקשורת שופטת ומעבירה ביקורת על פוליטיקאים לפני שהם הוגמדו (התפלק לי והחלטתי להשאיר) בבית משפט. אבל עכשיו אתה שופט וחורץ דין עס נתונים שרק קראת בתקשורת זא מיד שלישית וככה אתה חוטא בצורה חמורה יותר בדיוק באותה הטיה שאתה מאשים את התקשרות |
|
||||
|
||||
על איזה מרד פרקליטים אתה מדבר? |
|
||||
|
||||
אחרי שהתפרסם עניין עסקת הטיעון היו צריכים נציגי הפרקליטות לעבור בפרקליטויות השונות ולהסביר. בעיתונות נכתב שזעם רב שרר שם. |
|
||||
|
||||
הא? מה זאת אומרת "בפרקליטויות השונות"? |
|
||||
|
||||
פרקליטות מחוז דרום, פרקליטות מחוז צפון, פרקליטות מחוז תל אביב... וכאלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |