בתשובה לגד, 17/07/07 15:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים איתך שאין מקום לסעיף הדת. לגבי סעיף הלאום, הטענה שהוא שייך להגדרה וולונטרית אינה נכונה. אם אחליט מחר שאני שייך ללאום ההודי בכל זאת לא אשתייך אליו. בפועל, עד כמה שידוע לי השימוש היחיד בסעיף הלאום הוא לטובת הערבים: זהו הקריטריון המבדיל בינם לבין היהודים לענין גיוס לצה"ל. אם תבטל אותו תתקשה למצוא דרך חוקית להבחין בין ערבים ליהודים לענין גיוס. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לשמור על סעיפי הלאום והדת בכל מחיר ולו רק בגלל שהם מביאים ת'סעיף לכל האנשים הנכונים לא יכול להיות שמשהו שמרגיז קשת כל כך ''רחבה'' אין בו משהו חיובי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לאזרחות שהיא הגדרה חוקית מדוייקת, ''לאום'' הוא הגדרה יברתית-תרבותית. אדם יכול להרגיש שייך ללאום מבחינה תרבותית, שפה וכו' גם אם מבחינה אזרחית או דתית איננו מוכר ע''י המדינה או הקהילה הדתית כשייך לאותה קבוצה. המדינה לא צריכה להתעסק עם זה. הקהילה הדתית היא קהילה שאתה בוחר להשתייך אליה והיא בוחרת לקבל אותך ללא קשר לחוקי המדינה, ולכן כתבתי ''וולונטרית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינת לאום, מטבעה, מתיחסת ללאומיותו של אדם. כיצד אתה מרגיש הוא צד אחד של המשוואה; כיצד מרגישים כלפיך הוא הצד השני שלה. אתה יכול להרגיש שייך ללאום מבחינה חברתית ותרבותית, אבל אם הלאום (בעזרת המסגרת המאורגנת שלו, הלא היא המדינה) לא רוצה שתשתייך אליו אתה לא שייך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |