 |
שאלה למשפטנים: בדבריו הראשונים לאחר עסקת הטיעון חזר קצב ואמר כי "נשארו רק 10%, ו-90% מהאישומים הופרכו". אף אחד לא הגיב באמצעי התקשורת על המילה "הופרכו", אלא תשומת הלב הציבורית הופנתה לאישומים שעדיין הושארו ולעוול שנעשה לכאורה לחלק מן המתלוננות.
עד כמה שהבנתי, הן מדברי מזוז והן מדברי שנדר, בעסקת טיעון לא מגיעים למסקנה שסעיפים שהיו קיימים "הופרכו", אלא מפחיתים את הסעיפים ע"מ להגיע להסדר מהיר, ובמקרה זה הדבר קשור, כידוע, בכך שעדותן של שתי מתלוננות (ובייחוד א' מבית הנשיא) היא בעייתית, אך הדבר אינו מעיד על כך שהמעשים לא נעשו ושאלה זו נשארה ללא הכרעה.
בעסקאות טיעון עם אנשי עולם תחתון, למשל - ידוע וברור שהעבריין ביצע מעשים בלתי חוקיים, אך לעיתים הדרך היחידה "לתפוס" עבריינים אחרים היא בדרך של הורדת סעיפי אישום ועשיית עסקת טיעון.
האמנם צדק קצב בהגדרתו כי 90% מסעיפי האישום "הופרכו", מחוץ לבית המשפט? אם טעה - מדוע אנשי משפט לא טרחו לתקן, באמצעי התקשורת, את הגדרתו זו, לידיעת הציבור?
הנה דוגמה לעסקת טיעון והבעייתיות הכרוכה בה:
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש