בתשובה לטל כהן, 27/11/01 10:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אהה, בשאלה הזו חשפת את גילך (לא שהוא לא היה כבר ידוע) זו היתה להקת רית'ם אנד בלוז מבית היותר של מוטאון שפעלה בשנות הששים והשבעים של המאה הקודמת. המוסיקה שלהם, בניגוד לשאר הצליל של מוטאון, היה ספוג בנימות פסיכדליות, חזרה עם ווריאציות על מוטיב אחד לאורך שיר בן 20 דקות - חומר הרקדה מעולה. Get Ready ו- I'm loosing you היו שני הלהיטים המפורסמים שלהם. ישנה גירסת 45' קצרה וגירסה ארוכה של ה-LP או זו של הביצוע החי .השיר האחרון Satisfaction הופיע בתקליטה Ecology שגם שמו מתאים אסוציאטיבית למאמר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה משהו המקשר ריקודים פסיכדליים לדורותיהם. בתפילת לבנה אומרים המתפללים שכמו שהם רוקדים לפני הירח (מקפצים ולא יכולים לגעת), ככה גם לא יוכלו להגיע אליהם אויביהם. אגב, מעניין שהריקוד הוא אופן התנועה החביב על השטן. אולי בגלל שהוא שעיר עיזים ויש לו רגלי תיש אז אין לו הרבה ברירות והרגליים פשוט מכריחות אותו לרקד, או אולי זה בעצם להיפך. המדרש אומר שכמישהו עומד לחטוא השטן רוקד לידו עד שהוא מסיים לעבור את העבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אוף טופיק אחר, לאחר שהפיזיקאים ננזפו...) השטן שתיארת מבוסס כמובן על דמותו של פאן מהמיתולוגיה היוונית, שחציו העליון אדם וחציו התחתון שעיר עזים, והוא אל-טבע, המנגן בחליל-קנים (ואולי לכן הוא גם מרקד). השאלה היא למה היהודים החליטו שלשטן כפות רגליים כשל תרנגול. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |