בתשובה להאייל האלמוני, 30/06/07 15:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה כי הפתיל מתחיל לסבול מגודש איילים בדוים. אם תוסיף לדברים לעיל את חוק המספרים הגדולים נגיע למסקנה הקיצונית השניה של אברום בורג. כל מה שהתכוונתי לומר בפתיל הוא שעלינו להיזהר מההנחות האלה שמנכסות את המציאות לתפיסות עולם, בין אם אלה טוענות שדפקנו את הערבים עד העצם ובין אם הן טוענות שX ערבי הוא היטלר והערבים הם נאצים. הנחות ניטרליות גורסות שבני אדם אינם טובים או רעים, הם נולדים לתרבות היסטורית (מנהגים וזכרון לאומי) ולמציאות חברתית מסוימת, ובהנחה והם לא מצליחים לבחון את הזהות ה(לאומית) תרבותית היסטורית שלהם בעיניים פקוחות, הרי שזו כופה עליהם התנהגויות לא נעימות (ומהצד הישראלי אפשר לציין את הקצוות בין צרחנות ורצחנות כהניסטית עד בכיינות ובוגדנות שמאלית. אין ספק שכולם אוהבים את ישראל "שלהם"...). הנחות ניטרליות אולי יכולות לעזור לנו להתמודד גם עם צד שני לא רציונלי/מודע אם נצליח להשתמש בהן ליצירת קונצנזוס ישים. האם זה אפשרי? גם בלי הלא ניטרליים למיניהם קשה לדעת, אבל נראה שלעולם לא נצטרך לבחון את השאלה. הלא ניטרליים, כך נראה, הם רוב מכריע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבה כאמור נעסוק בלוגיקה: ונסלק הצידה דעות ועמדות פוליטיות וטענתי היא שניתן לוגית להאשים את כיבושי 67 והמתנחלים והמחסומים שהם שעוררו את הרצחנות המוסלמית רק כאשר מתקיימים התנאים הבאים: הרצחנות התחילה לאחר "כיבוש 67 וההתנחלות". דבר המופרך מן היסוד. הרצחנות המוסלמית כלפי היהודים מתקיימת באותם מקומות "כבושים" ולא במדינות אחרות. הרצחנות המוסלמית מתקיימת רק כנגד "כובשים" ולא כנגד מערביים ליברליים שאין להם ולכיבוש שום קשר. יש קורלציה בין יסורי הכיבוש, לבין היקף הרצחנות. מתברר שהעובדות הן הפוכות: הנסיון הערבי והמוסלמי לפגוע בבני דת שונה ואחרת מתקיים במאה השנים האחרונות בעשרות מקומות וקווי תפר, בלי כל קשר לעיראק או עזה. הרצחנות הערבית קדמה לכל "כיבוש". ודווקא ביטולי "הכיבוש" והנסיגות למיניהן הם שעודדו והרחיבו את הרצחנות - ולראייה היקף הטילים על שדרות מאז הפסקת "הכיבוש, וההתנחלות בעזה. מטיפי דת האיסלם קוראים להשמדת יהודים, ולהשתלטות על עולם "הכופרים" ממש כשם שקראו לכך מטיפי "דת" הנאציזם הגרמני. והטפה זו מלווה מערכת הסתה והטעייה, יחד עם התחמשות והתארגנות לג'יהאד הגדול במקביל להצקה והטרדה שוטפת. כאז כן עתה, מדינות אירופה מאפשרות ואפילו מסייעות לנאציזם, ורבים בתוכנו נוהגים לבטל בהנפת יד את הכוונה והסכנה ההולכת ומתעצמת. בזמנו גידפו את צ'רצ'ל וקראו לו "קיצוני". היום אנו אמורים לדעת שראיית המציאות באופן מפוכח ונטול אשליות אינה "קיצוניות", נהפוך הוא הנכונות שלנו להתעלם מהמציאות היא תופעה קיצונית בחומרתה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |