בתשובה לסמיילי, 27/06/07 10:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אפשר להתחיל ולסיים כל שיחה בענייני אסטטיקה, טיב יצירה או טעם אישי ב"על טעם ועל ריח". זה לא מעניין. לחילופין אפשר גם להגיד יותר מכך ואני חושב שהצלחתי לא רע להעביר את הנקודה למעלה. לא הבנתי מה אתה לא הבנת (ואפילו לא ניסית להסביר מה לא הבנת). אידיאולוגיה במובן של מצע מפלגתי אין לי בהקשר הזה, אבל ההעדפות האסטטיות שלנו קשורות בד"כ (אם לא תמיד) לאידאלים, לתרבות המועדפת ולעולם הערכים שלנו. לשאלתך: זה תלוי בספר. למה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מעניין, אבל לפעמים בזה באמת נגמר הכל. לפעמים לא משנה כמה הנימוקים שלך טובים ונכונים, לא תצליח לשכנע אותי לאהוב משהו פשוט בגלל שזה לא הטעם שלי (וההפך). גם ספר הוא יצירה אסטטית שנוצרה על ידי אדם ואחת שמבליטה את היצירה של המתכנן, ולא על ידי הטבע. אם יש לך נימוקים אידיאולוגים שפוסלים הנאה אסטטית מיצירות שכאלה, חשבתי שתפסול גם ספרי פרוזה מאותם נימוקים. למה ספר כן, ועציץ לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי ניסיתי לשכנע *אותך*? הסיבה שאני כותב באייל איננה נובעת מהרצון שלי לשכנע את סמיילי לאמץ את ההעדפות האישיות שלי. הבעיה של עם גינון שמאלצי/פשיסטי/קפדני שכולו קיטש של סידור צמחים בשורות שורות (כאילו היו חיילי משמר), גיזום שיחים בצורות גאומטריות, איננו נובע מכך שמדובר ביצירה אנושית, אלא נובע מהסוג הספציפי של יצירה אנושית. לכן השאלה שלך על הספר איננה רלבנטית. אני אוהב את האסטטיקה של גינות פרא (גם אם הן נוצרו בידי אדם לאחר מחשבה ותכנון) וסולד מהאסטטיקה של הגנים הבאהיים (לדוגמא) מאותה סיבה שאני יכול להנות מאסטטיקה של ריקוד ותנועה אנושית, אבל לסלוד מהאסטטיקה של תסתס"חים צבאיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה נכון לקרוא לתנועה ההפוכה מהגינון הרומנטי "גינון פאשיסטי", אולי אפילו להפך (הפאשיזם היא תנועה רומנטית, לא?). בכל מקרה, זה שאתה קורה לזה "גינון פאשיסטי" אתה משתמש בסיסמא במקום בנימוק. הדוגמא של התסתס"חים היא לא ממש רלוונטית, זה לא ריקוד. אולי אתה צריך להשוות ריקוד מודרני לריקוד קלאסי (אבל אולי לא, אני לא מבין בזה, לא שבגינון אני מבין). גם הדוגמא של הגנים הבאהיים לא ממש רלוונטית, אז אתה לא אוהב גינה אחת, בסגנון אחד, יש כל כך הרבה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דוקא מאוד אוהב גנים אנגליים עם מדשאות, ערוגות ישרות, שיחים גזומים לכדורים, עמודים, חרוטים ושאר צורות גאומטריות ופרחים בצורת שעון או שיוצרים כתובת בלטינית. אבל אני ממש לא אוהב פרחים בצנצנת על השולחן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שלפרחים בצנצנת על השולחן יש אסטטיקה שונה מלגן האנגלי עם צורותיו הגאומטריות והסדר המופתי. זה שאינני מחבב גם את זה וגם את זה זה די מקרי ומסיבות קצת שונות. בטיול שלי לאנגליה נהנתי הרבה יותר מהירוק של ה - Norfolk Broads. שם התישבתי לי על הסירה ויצא לי להביט בנוף למשך שעות, בלי לעשות שום דבר אחר ובלי רגע אחד של שעמום. שלווה צרופה. בגנים האנגליים נהנתי לכמה רגעים מהירוק ומהשקט, אבל תמיד מיד מצאתי לי איזה ספספל והעברתי את מבטי אל ספר קריאה או מגזין. (עפ"י טעמי האישי כמובן) הגנים האלה לצמחיה זה כמו מרכזי קניות לארכיטקטורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלו? "גן אנגלי" הוא האנטיתיזה לצורות גאומטריות ולשיחים גזומים עד דק. את זה תמצא ב"גן צרפתי" (או בהאי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג ירוק במושגים ירוקים :) אז מסתבר שהדבר הזה שאני לא אוהב הוא הגן הצרפתי (או בהאי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, זה כבר הורס את הטיעון המקורי שלך. פרחים בצנצנת יכולים להיראות בדיוק כמו מקבץ גינת פרא, זה רק תלוי בסידור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרות לא מנסה להבליט את התכנון והיצירה. אם זה היה המצב, היינו מתפעלים מתכני העניינים והאינדקסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה סופרים שמבליטים את התכנון והיצירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקרא את pale fire ותתפעל במיוחד מהאינדקסים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |