|
||||
|
||||
אני חושב שאפשר לראות את שתי השיטות שהצגנו כיישום של סוגים שונים של רציונאליות: אתה מציג רכישת ידע "מלמטה למעלה", בדרך של בניה שיטתית של הידע מהטקסט (נניח, כמו האמפיריציסטים), ואילו אני חושב על העלאת בעיה, חיפוש התשובה בטקסט, שמעורר בעיות חדשות וחוזר חלילה (כמו הפופריאנים). |
|
||||
|
||||
מבחינה פרקטית, בדרך כלל כותב הפרשנות מניח שהקורא שלו כבר מכיר את המקור ומכוון את ספרו לקורא כזה. אם אינך קורא כזה, סביר שתתקשה בקריאה ואולי גם תטעה בהבנת הפרשנות. |
|
||||
|
||||
נהוג שפרשנים מסכמים בקצרה את מה שהם מבינים מהטקסט לפני שהם עוברים לפרשנות שלהם (בין השאר, כי במדעי הרוח טקסטים פתוחים לפירושים שונים). מניסיוני, מאחר שכותב ''המקור'' בד''כ לא כיוון את כתיבתו אליי אישית, הסיכוי שאתקשה בקריאה ואטעה בהבנה קיימת בכל מקרה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהשיטות מוציאות זו את זו, אבל לרוב, כדי לשאול את השאלה *הנכונה*, רצוי שהשאלה תשאל במסגרת התייחסות מגובשת, בתוך הקשר מוגדר. הפרדוקסליות פה היא שכדי לשאול שאלה טובה, חשוב מאד להכיר מראש את המערכת שבתוכה תמצא התשובה. לדוגמא: אם אני אשאל שאלה ג'נרית כמו מהו x? ואפתח ספר מסויים שמתיימר לענות על השאלה, אני אמצא תשובה בסגנון: x הוא y z וw, אבל רק כשמתקיימות הנחות א' ב' וג', וכו.., כך יוצא שהתשובה שתינתן מצוייה אך ורק בתוך המסגרת הטקסטואלית שנבחרה *כמכלול* של טענות והסתייגויות, וכל הפרטים השונים של המכלול הזה תלויים זה בזה. זה לא עובד בשיטת פינג-פונג: שאלה-תשובה שאלה-תשובה וכן הלאה. [מעניין שבתחשיב פרדיקאטים, טענה היא בעלת משמעות רק בתוך "דגם" שמורכב מתחום דיון מוגבל, ותתי קבוצות, ודגמים שונים מקנים לטענות ערכי אמת שונים.] |
|
||||
|
||||
אם אכן התשובה הייתה מצויה אך ורק בתוך המסגרת הטקסטואלית שנבחרה כמכלול, אזי שיטות פילוסופיות שונות היו אינקומנסורביליות זו לזו, ולא היינו יכולים להציג אותן כסדרה של תשובות לבעיה. אבל אנחנו עושים זאת: אנחנו יכולים להציג תשובות של הוגים שונים כסדרה של פתרונות לבעיות כמו הרציונאליות, האמת, טבע האדם, נטורליזם וכדומה. כמובן שאני לא מציע לעצור כאן ולדעת מה פילוסוף X אמר בנושא Y. אנחנו צריכים לדעת מדוע הוא חשב כך ולא אחרת. והדרך שאני מוצא אותה כיעילה ביותר (בשבילי) היא בשיטת הפינג-פונג ולא בקריאה פסיבית. אני פשוט עצלן: אם בעיה כלשהי (כמו: "למה לעזאזל הוא כותב את זה") לא מטרידה אותי, רוב הסיכויים שאזנח את הספר לטובת פעילויות שדורשות ממני פחות השקעה (או פידבקים מהירים יותר). |
|
||||
|
||||
אני לא רואה את הקשר ההכרחי בין "לא היינו יכולים להציג אותן כסדרה של תשובות לבעיה" ל "שיטות פילוסופיות שונות היו אינקומנסורביליות זו לזו".מלבד זאת, קשה להתעלם *ממידה מסויימת* של אינקומנסורביליות בין משנות שונות, ואפילו בקונטקסט היסטורי והגותי קרוב מאד. |
|
||||
|
||||
אם אפשר להציג אותן כסדרה של תשובות לבעיה, הרי יש להן אמת-מידה משותפת, ואז הן אינן אינקומנסורביליות זו לזו. |
|
||||
|
||||
מה זה אינקומנסורביליות? |
|
||||
|
||||
in·com·men·su·ra·ble (nk-mnsr--bl, -shr-)
1. a. Impossible to measure or compare. b. Lacking a common quality on which to make a comparison. 2. Mathematics a. Having no common measure or number of which all the given lengths or measures are integral multiples. b. Having an irrational ratio. Adj. 1. incommensurable - impossible to measure or compare in value or size or excellence incomparable, uncomparable - such that comparison is impossible; unsuitable for comparison or lacking features that can be compared; "an incomparable week of rest and pleasure"; "the computer proceeds with its incomparable logic and efficiency"; "this report is incomparable with the earlier ones because of different breakdowns of the data" 2. incommensurable - not having a common factor incommensurate - (often followed by `with') not corresponding in size or degree or extent; "a reward incommensurate with his effort" http://www.thefreedictionary.com/incommensurable |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
לא הייתי מעברת את זה עם ''סו''. |
|
||||
|
||||
אז איך? בזין? זין עם גרש? שים לב שזו מילה לטינית ולא אנגלית, ולכן הס' מוצדקת, כמו שאר התעתיק (כמו "פסיכולוגיה", ולא "סייקולוג'י"). |
|
||||
|
||||
תשכח שניה מהסיפא של ההודעה שעליה הגבת. אני לא טוען שמשנות שונות הן אינקומנסורביליות זו לזו. זו טענה חזקה בהרבה ממה שטענתי. אני טענתי שהצגת משנות פילוסופיות כמספקות סדרה של פתרונות לאותה בעיה, זו גישה בעייתית במקרה הטוב. קיבלתי את הרושם שאתה טוען שאם אני פוסל את טכניקת הפינג-פונג אני טוען לאינקומנסורביליות, וזה לא נכון. אפשר להשוות בין שיטות שונות, אבל השוואה בעלת ערך נעשית כאשר מעמתים קבוצות של טיעונים, או מכלולי טיעונים, ולשם כך רצוי להיוודע למכלולי הטיעונים קודם. יקפצו לי שניה משמרת הניימדרופינג, ואני אתן דוגמא: אם ננסה לענות על השאלה "מהו אלוהים בשביל שפינוזה", ונתסמך רק על הפרק הראשון ב"תורת המידות" ובו שפינוזה מגדיר את העצם האחד, לא נקבל תשובה טובה. אחרי שנראה כיצד שפינוזה מתייחס לבעיה הפסיכו-פיזית, חופש הרצון, מעמד האופנים והתארים ביחס לעצם וכו וכו, רק אז תהיה הבנה אמיתית של המושג "אלוהים" אצל שפינוזה. הבנה מהסוג הזה ניתן להשוות לתפיסות של המושג "אלוהים" בתורות אחרות, רק בתנאי שנראה כיצד המושג הזה קשור בחלקים האחרים של המשנה, ועומד בעקביות ביחס אליהם. העובדה שמרצים לפילוסופיה, ומסכמי תולדות הפילוסופיה השונים, חושבים שניתן להציג סדרה של פתרונות מנותקים מהקשר לבעיה אחת, לא אומרת שזו שיטה טובה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאולי אי ההסכמה קשורה בכך שאני חושב על המטאפיזקות הגדולות, שניסו להתחיל הכל מאפס, ואתה חושב על הגות בת זמננו פחות או יותר, שמסתמכת הרבה על שיח קיים, ספציאליזציה של הענפים השונים של הפילוסופיה, ואוצר מונחים פחות או יותר מוסכם. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאלו שיטות משלימות. נכון שאי אפשר להבין את שפינוזה ללא המכלול, אבל אי אפשר גם להבין את שפינוזה ללא יצירת השוואות שונות. הטקסט של שפינוזה אינו מכלול סגור, וההבנה של הטקסט לא קודמת להשוואתו להוגים אחרים. העובדה היא שיוסף בן-שלמה וירמיהו יובל מבצעים קריאות שונות בתכלית של אותו טקסט באמצעות העמדת שפינוזה כחלק מתנועת הנאורות או לחלופין העמדתו בתוך המסורת של הוגים יהודיים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |