בתשובה לראובן, 24/06/07 12:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
2+3) לא יודע מי, אבל אני חושב שלישראל יש אינטרס שזה לא יהיה מדינה ערבית. הכי טוב (לישראל, וגם לפלשתינאים) זה שהאמריקאים ו/או הבריטים יפסיקו לבזבז את הזמן שלהם בעיראק ויעברו לכאן. אבל גם נאט"ו, או האיחוד האירופי או איזה גוף פרו מערבי אחר יספיקו. אם אף אחד אחר לא, אז אין ברירה וזאת תהיה חייבת להיות ישראל. 4) - אתמול בפגוש את העיתונות צוטט משה דיין כאומר ש"ערבי שרוצה רשיון לאוטובוס צריך לדעת שהוא יצטרך לשתף פעולה או ללכת ברגל". אני לא יודע אם האמירה נאמרה על ידו, וכרגע זה לא חשוב. עקרונית ההבדל בין מה שאני מציע לבין המשטר הצבאי שצה"ל שהיה בשטחים במשך 30 שנה הוא זה שבכיבוש נאור באמת, אדם שרוצה רשיון לאוטובוס צריך לדעת שאי אפשר למנוע ממנו את הרשיון בגלל עניינים לא קשורים. משטרה נאורה באמת צריכה לשמור על חופש הביטוי (ולא לרדוף בנשק חם אחרי כל מי שתולה דגל כלשהו), צריכה להלחם ברוצחים (ולא להתעלם מהם, או אפילו לתגמל אותם), צריכה למנוע גזל של אדמות ומשאבים (ולא לעודד אותם), צריכה לעודד כלכלה בריאה ויזמות (ולא לקטוע אותה) וכו'. - כשדרדסישראל שואל אותי על קסמים אני עונה לו בממש לא. אני לא מאמין בקסמים, ולא חושב שתשובה אחרת לסגנון שאלות שכזה יקדם אותי במשהו. - אני מסכים שיש מקום להתנגדות אידאולוגית להצעה שלי. 5) כל זמן שמדובר *לפני הפעולה* על המטרות שלה, ותכנון הפעולה נעשה בהתאם לאותן מטרות, כנראה שגם דב וגם שראל-סבא יתנגדו לה. מראש לא ציפיתי למשהו אחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי אותו כשואל על משטרת ק[א]סמים- משטרה שבשעות הפנאי שלה יורה קסאמים ( או לחליפין אחראית על המעצר של משגרי הקסאמים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם נהג האוטובוס יתבקש בנימוס לפרט את שמות חמושי החמאס בכפרו לפני קבלת הרישיון? אם כן, אני חושש שהוא יראה בכך "עניין לא קשור". וא לא, לא נראה לי שתצליח להשיג מודיעין על ההתנגדות החמושה שתמשיך להילחם במשטרה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה התוכנית שלך שונה מהמתחולל בעיראק עכשיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האוכלוסיה בעיראק הרבה יותר גדולה, השטח בעיראק יותר גדול, הצפיפות בעיראק יותר קטנה, עיראק היתה מדינה עצמאית תחת שלטון רודני, עזה נמצאת תחת שליטתנו הכלכלית, בטחונית ומוסרית. המרחק בין עזה לישראל קטן יותר מהמרחק בין עיראק לארה''ב, כיבוש עיראק נעשה תוך כדאי אי הסכמה פוליטית במדינות הכובשות, הפרת החוקה ורמאות כלפי אזרחי ארה''ב ואומות העולם. כל אחד מההבדלים האלה הופך את התוכנית שלי ליותר קלה מהעיראקית, אף אחד מהם לא מבטיח הצלחה (או מסביר את הכשלון האמריקאי). גם כשעושים את המעשה הנכון, צריך לעשות אותו חכם, וגם כשעודים את המעשה הנכון חכם, אפשר להכשל (וגם כשעושים את המעשה הלא נכון או הלא חכם אפשר להצליח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. ובכל זאת, קשה להתעלם מהמצאים האמפיריים עד כה: קבוצות שמצויות בעיצומו של מאבק לשחרור לאומי, עוינות אפריורית כל גורם זר שמנסה להתערב בעסקיהם הפנימיים, קל וחומר קבוצה שחיה כבר עשרות שנים אתוס של התנגדות אלימה. אני דווקא כן רואה את ההבדל שבין ההצעה שלך, לבין מצב מצוי של "כיבוש", ובכל זאת נראה לי שאתה לא לוקח באופן מלא בחשבון את האופן שבו המאמצים שלך עשויים *להיתפס* בצד שמנגד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיראק היא רק דוגמא אחת. אני לא בטוח מהם הגורמים מהם נובע הכשלון שם (אם אפשר כבר להגדיר אותו ככשלון), וקצת קשה לי להסיק ממנו מסקנות. למען האמת, הסקת מסקנות שכזו תמיד נראית לי כמו ה''אמרנו לכם'' הרגיל שמשחררים כל מי שהתנגד למשהו ברגע שהמשהו הזה לא הולך בדיוק כמו בתוכנית. הגישה הזאת לא כל כך מעניינת. אתה צודק, אני באמת לא יודע איך הדברים יתפסו ולא יודע איך לשלוט בזה אם בכלל. לכן, כל מה שנשאר לי לעשות זה להיות כנה ושקוף ולקוות שהם יתפסו כמו שהם באמת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |