בתשובה לשי כהן, 26/11/01 2:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שי, כמדומני שלא קראת בתשומת לב יתרה את מה שכתבתי. אולי בעצם קראת את מה שחיפשת. לא הייתה בתגובתי הנ''ל התמוגגות מהפוליטיקאי אלא מיכולתו לנאום ללא הזדקקות לכותבי נאומים. על התוכן יש מה להתווכח אבל לא על המסגרת שעליה ורק עליה נסבה התגובה. לא סתם התגובה קיבלה כותרת זו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין מה להתווכח לגבי התוכן, אחרי כל כך הרבה שנים פרס הצליח לשכנע גם אותי לתמוך ב''עזה ויריחו תחילה'' (סואץ ובגדד אחר כך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רון, פיקששת את הנקודה. אני רציתי רק להאיר את העובדה שבני אנוש ככלל מתלהבים ממה שאין מה להתלהב ממנו. אומנם עובדה זו ידועה מתחומי חיים רבים (הרבה פעמים תוכל לראות תוכנת גדולה ומורכבת שקונה את עולמה וכל האנשים מדברים על האנימציה של נייר שמעופף בה ימינה ושמאלה וכמה זה מלהיב....) למישנתי, הריטוריקה היא ריקה מתוכן לחלוטין. ההתמוגגות מצחות לשון איננה כלל תכונה שרציונאלית אנשים היו צריכים בכלל למדוד בהם פוליטיקאים... כמה קיטונות סופג בוש על עילגות לשונו, וכמה חבל שפיגורה כמוהו איננה מנהיגה את ישראל... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |