בתשובה לג. שמעון, 26/11/01 0:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ועוד דבר שתום פרידמן אמר- שהעניין העולמי בפלשתינאים הוא רק בגלל שיריביהם הם יהודים. ב''מביירות לירושלים'' הוא כותב ''אילו היה לפלשתינאים את המזל הרע של הארמנים, שנתקעו עם הטורקים כאויב, או של הכורדים (אשר להם הובטחה מדינה ע''י בעלות הברית אחרי מלה''ע הראשונה) אשר מצאו את עצמם עם העיראקים, היתה המטרה הפלשתינאית בלתי ידועה במערב ממש כמו הלאומיות הכורדית והארמנית''. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תומס פרידמן הוא, לדעתי לפחות, מבין קטן מאוד בענייני המזרח התיכון, ונוהג בעיקר לחזור על עמדות הממשל האמריקאי. במקרה הספציפי הזה, קל לראות הבדל נוסף בין הכורדים והארמנים לבין הפלסטינים, שפרידמן משום מה שוכח: הפלסטינים הם חלק מהאומה הערבית הגדולה, ולכן מצוקה שלהם בהכרח תגרום לחוסר שקט בכל שאר העולם הערבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המשפט האחרון: הן חוסר שקט מלמטה, מן ההמונים המוסתים במסגדים ולוחצים על השלטונות והן תחושת מלחמה וחירום המושרית על ההמונים מלמעלה, שהיא ככל הנראה מנת חלקו של כל משטר דיקטטורי, הזקוק לאויב חיצוני להצדקת הטרור הפנימי, ובמקרה זה גם משטרים דמוקרטיים חלקית שאינם מצליחים לפתור את בעיות הפנים וזקוקים להסחת תשומת הלב + אשם חיצוני (המערב, ישראל, הגלובליזציה). לחוסר השקט הזה ביחד עם גודלה של הקבוצה שאת דגלה נושא העם הפלשתינאי ("האומה הערבית הגדולה") אכן השפעה ניכרת על הדהוד המאבק בעולם. דרך אגב, יש לי הערכה רבה לפרשנותו של מר פרידמן, גם אם איננו רואים תמיד את הדברים עין העין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמה דעתך על פרידמן נחשבת? מה זו השלילה הגורפת הזו של כישוריו של פרידמן כפרשן לענייני המזרח התיכון. פרידמן הוא בעל השכלה של מזרחן וסיקר את המזרח התיכון במשך שנים רבות מטעם הניו יורק טיימס הנחשב לעיתון אמין ויוקרתי במשך 150 שנה. הוא היה בין השאר הכתב של העיתון בביירות (1982), בירושלים ובמקומות אחרים. יש לו קשרים עם אלפי אנשים במזרח התיכון ובהם מנהיגים מהשורה הראשונה, אינטלקטואלים וסתם חברים. אז אולי קצת ענווה מר ארטנשטיין. מה בדיוק השכלתך? מה הביוגרפיה שלך? מאיזה עמדה בדיוק אתה מותח ביקורת על הבנתו של פרידמן את המזרח התיכון? ובאשר להערתך מאירת העיניים שפרידמן שוכח שהפלסטינים הם חלק מהאומה הערבית? תאמין לי, קוראי הניו יורק טיימס יודעים את זה. פרידמן אינו מקבל את המשכורת שהוא מקבל מהטיימס בשביל לספר להם עובדות טריוויאליות, הם מצפים לקצת יותר מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינך צריך לספר לי את הביוגרפיה של פרידמן. ועם כל הכבוד להערצה העיוורת שאתה משום מה רוחש אליו, איני צריך להיות פרופסור לתולדות המזרח התיכון כדי לא להסכים עם עמדותיו או כדי לחשוד בחוש האתי שלו. אותם קשרים טובים שיש לו עם פוליטיקאים בכל הדרגים הם בדיוק הדבר הראשון שהופך אותו לבלתי אמין בעיני. הערתי באה בעקבות ציטוט מספרו "מביירות לירושלים", לא מהניו יורק טיימס. אותו ספר נקרא על ידי רבים שאינם קוראים קבועים של הטיימס, ועל כן יש לצפות שפרידמן יבהיר את העובדות עצמן לפני שיציג באופן קונקלוסיבי כל כך תיאוריות שגויות. אגב, תור הזהב של הניו יורק טיימס החל רק אחרי שאדולף אוקס קנה את העיתון ב- 1896, כשהיה על סף סגירה. הוא לא נחשב לעיתון לאומי מוביל עד לשלהי שנות ה- 20. בכל מקרה, טענתך שהוא נחשב "עיתון אמין ויוקרתי במשך 150 שנה" היא מופרזת, לפחות מהבחינה הכרונולוגית, וראוי שתכיר את תולדות העיתון לפני שתדבר עליו בכזו התלהבות. איני רואה בטיימס מקור מידע טוב כל כך, אגב, ובהרבה מקרים כתבות העומק (ה"פיצ'רים") שהוא מביא נמנעות מלציין עובדות הנחוצות להבנת הנושא - הכתבות על סעודיה, שמזניחות באופן קבוע את הקשר בין ארה"ב לבית המלוכה, הן דוגמה טובה. למרות המוניטין הבעייתי של העיתונות הבריטית, ה"גרדיאן" הוא לדעתי עיתון טוב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה שאתה מכיר את תולדות הניו הניו יורק טיימס (אם כי לא דייקת באשר ליוקרתו לפני הרכישה בידי אוקס) אך הנושא אינו תולדות העיתונות האמריקנית. שאלתי אליך היתה פשוטה מהי השכלתך? ומאיזה עמדה אתה מבקר כל כך הרבה ברי סמכא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר אני מבקר את אחד מאותם "ברי סמכא", אני משתדל לרוב להביא נימוק לעמדותי. אותו נימוק יכול להיות קביל ויכול להיות פגום; בכל מקרה, להשכלה הפורמלית שלי אין כל נגיעה לעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן גם אני בעד להביא נימוקים ולשפוט אותם לגופם. ואין זו פעם ראשונה שאנחנו מנהלים ויכוח ומעולם קודם לכן לא שאלתי מה השכלתך. אולם כשאתה שולל פרשן ידוע בעיתון מכובד, בעל נסיון ובעל השכלה אקדמית בתחום שבו הוא כותב, הרי שלטעמי, זה היה המקום לשאול אותך, על סמך מה? לו היית מצטט איזשהו בר סמכא שמתייחס ישירות לאיכות פרשנותו של פרידמן זה היה אפילו עשוי לעניין אותי. אולם כשאתה כותב "זו דעתי", ובנוסף לכך גם מעביר בקורת על ספרו, מצאתי לנכון לברר מיהו בדיוק בעל הדעה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגיטימי. אם כן, בעל הדעה הוא אני. אין לי השכלה אקדמית פורמלית. אני קורא הרבה, בזמן האחרון בעיקר על המזרח התיכון, ועובד במקום שמאפשר לי ללמוד על הנושאים הללו במהלך מילוי תפקידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מהאומה הערבית הגדולה? אה... בוא נגדיר את זה ככה - זה לא מפתיע במיוחד שהדובר הגדול ביותר בזכות הפאן-ערביות בקרב מנהיגי הפלסטינים הוא דווקא בישארה הנוצרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מיוחד בכך? אנחנו שוב יכולים להתדרדר (או לעלות) לויכוח מה מגדיר עם. האם יש עם פלשתינאי? האם יש עמים בקרב "האומה הערבית"? מהו ערבי והאם היהודים הם עם? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |