|
||||
|
||||
אני מסכים שעל ישראל היה לסייע לפלשיתנאים להקים מדינה עצמאית אחרי המלחמה. אני מסתייג מהרמיזה שישנה סימטריה של צידקת הטענות, או ערכיות העמדה, בסכסוך בין המערב לאיסלאם. אין סימטריה, והחזון שלו שותפים רוב מנהיגי המאבק בצד המוסלמי הוא חזון חשוך ובלתי מוסרי בעליל. הנה ציטוט מעניין מעיתון הארץ, היום: "לא רק על הרחוב יתקשה החמאס להשתלט. גם בתוך הזרם המרכזי לכאורה בארגון בולטת קבוצה קיצונית הרואה באנשי הפתח חבורת כופרים. ניזאר רייאן, אחד מחברי הקבוצה הזו, הבהיר ביום שישי במסר לציבור החילוני בעזה: "אנחנו על סף סיום הכפירה והחילוניות. הניצחון הוא של דת האיסלאם". |
|
||||
|
||||
לאחר ששלחתי את התגובה הזו הרגשתי שהגזמתי. נכון, הסימטריה לא מושלמת. אלימות וכפייה מכל סוג אינן לגטימיות בעיני. מן הצד שני אי אפשר להתעלם מהמניעים האינטרסנטיים- הכלכליים והמדינאים - של המערב באיזור זה. הפעילות של הפונדמנטליזם האיסלמי, הן בתוך מדינות איסלמיות כמו אפגניסטן ואיראן הן מחוץ למדינות אלו, במדינות מערב ובמדינות ערביות אחרות, פוגעת בזכויות אדם ובבטחון. מעצמות המערב מגיבות בחרם כלכלי ובבידוד. הדינמיקה כאן היא של פעולות תגמול, לא של משא ומתן ולא של דיאלוג. במצב כזה בהכרח הניצים יהיו עויינים יותר זה לזה. גם בידוד מדיני וחרם כלכלי מובילים לקיצוניות. בניגוד לתפיסה האמריקאית דמוקרטיה לא כופים, היא צריכה לבוא מעצמה, מלמטה. |
|
||||
|
||||
הגיע הזמן להציף את הצדדים האידיוטיים שבמדיניות החיסולים. מי שמטרתו איננה לרסק את הארגונים הפלסטיניים ולהפכם לאוסף של כנופיות- יתגעגע היום לאחמד יאסין; מי שרצה לזרוע דמורליזציה ואנרכיה -הצליח. |
|
||||
|
||||
לא יודע בקשר לגעגועים ליאסין, אבל אני בהחלט לא מתגעגע למצב שהיה בארץ בשנות חייו האחרונות. |
|
||||
|
||||
עם כל הגעגועים לטאליבן, לסדאם וליאסין, אני תוהה איך זה שכבר יותר מ-60 שנה אף אחד לא חשב להתגעגע להיטלר ("נכון, הוא היה קיצוני, אבל אצלו לפחות היה סדר!"). |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה שבגרמניה לא היו כאלה. |
|
||||
|
||||
היו? ולא רק בגרמניה. |
|
||||
|
||||
נכון מאוד. האחד שאני ''פגשתי'' היה סקוטי. |
|
||||
|
||||
בזמנו של יאסין היה מנהיג אחד לחמאס. המצב לא היה פשוט אבל נדמה לי שהרוב המחלט של הפיגועים היו של חללי אל אקצה. |
|
||||
|
||||
הדולפינריום. מסעדת סבארו. קפה מומנט. מלון פארק. מסעדת מצה. אוטובוס 32 בצומת פת. אוטובוס 37 בחיפה. אוטובוס 2 בירושלים. -------- רשימה חלקית *ביותר*, שעם זאת כוללת את הפיגועים שנחרתו לי הכי עמוק בזכרון. כולם בוצעו בידי החמאס. אל תזיין את השכל. |
|
||||
|
||||
צודק. הפיגועים של החזית העממית וגדודי חללי אל אקצה החלו עמוק בתוך שנות ה-2000. |
|
||||
|
||||
''צודק'' לא חותך את הלחם כאן. המינימום הוא שאתה צריך לבנות מחדש את העמדה שלך לגבי השיך יאסין והחיסולים הממוקדים. במקומך הייתי בטח גם מנסה לחשוב איך יכולתי בכלל לעשות טעות ענקית כזאת ומה זה אולי אומר על שאר ה''עובדות'' שעליהן מתבססת השקפת העולם שלי, אבל אני לא אתה ואתה לא אני, תודה לאל. |
|
||||
|
||||
אין לי גם כל רצון לאכול את הלחם כאן. שים לב לטבלה ותבין איך עשיתי את הטעות. אתה נסחף רחוק מדי לגבי ממדי הטעות והכוונה היא כמובן אחרי האינטיפדה השניה ולא לפניה. ודאי שאין כאן מקום שתחגוג כל כך חזק את התמוטטות השקפת העולם שלי. עד האינטיפדה ביצעו את פיגועי ההתאבדות רק הארגונים האיסלאמיים. לאחר האינטיפדה החלו גם ארגונים לא דתיים לבצע פיגועים כאלה במידה הולכת וגוברת. מה דחף אותם לעבור לשיטה הזאת? שאל את השקפת העולם היציבה שלך, אולי תמצא תשובה והיא ישנה. תשאל את עצמך גם לגבי הקשר של החיסולים לפיגועים. אני מציע, אדון אלמוני רב הביטחון העצמי, שתעשה רשימה כרונולוגית של הפיגועים מול רשימה דומה של החיסולים. אין כרגע חשק להכנס ולנמק על מה מבוססת העמדה שלי. אני רק מציע לך שתתחיל לשאול יותר שאלות לפני שמה שיש לך הן רק תשובות נחרצות והתקפות ברוטליות על מי שאינו מסכים איתך. |
|
||||
|
||||
בהתחשב בכך שדיברתי על שנות חייו האחרונות של יאסין, לא ברור לי למה דיברת רק על מה שקרה *לאחר* חיסולו (אגב, אתה צודק: לאחר חיסול יאסין היה עוד פיגוע התאבדות גדול אחד של החמאס, בבאר שבע, ופרט לכך מספר הפיגועים - ובפרט הפיגועים הקשים - שלו קטן משמעותית). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |