|
||||
|
||||
מעניין דובי איזה סוג של תוצר אני? ספר לי. בתודה רועי |
|
||||
|
||||
ביקשת, קיבלת: אתה תוצר של מערכת שחינכה ללאומנות, ששמה דגש על ה"גבורה", והצניעה יותר את ה"שואה", אותה מערכת שהרגישה שאין זה מתאים לילדינו הזכים שיהפכו עוד כמה שנים לחיילים אמיצים, לשמוע על יהודים שלא נלחמו כאריות. מערכת שהתעקשה להפוך את שיעורי הסטוריה למור"ק. גם אני הייתי באותה המערכת, נכון, אבל אני הייתי גם במקומות אחרים באותו הזמן, שטרחו להזכיר לי את האמת העגומה. |
|
||||
|
||||
אם והייתי שייך למערכת הזאת שהקצינה את הגבורה הרי הייתי מאמין שהאנשים שם היו גיבורים. הייתי מאמין שתמות נפשי אם פלישתים זה דבר טוב. לא אני לא מאמין בזה. אני מאמין שלהלחם בכמעט כל מצב זה דבר רע. ושבמילחמה תמיד מפסידים. אבל אני מאמין שעל מנת לשרוד כאשר יש צורך להלחם נלחמים. אני מאמין שדווקא המערכת היא שמנעה מהציבור להבין ולהלחם . ואני מדבר על המנהיגות של אותם אנשים באותו זמן. יכול להיות שאני טועה אבל מי מושלם? |
|
||||
|
||||
ממליצה לך לקרוא את "האדם מחפש משמעות" של ד"ר ויקטור פראנקל, פסיכיאטר ששרד את השואה ופיתח צורת טיפול בעקבותיה, 'לוגותראפיה', שעיקרה: אם יש לאדם 'בשביל מה' לחיות הוא יוכל לשרוד כמעט כל 'איך'. הספר שכתוב מאד מעניין מעביר את הווית השואה באופן מעמיק. גם ספריו של פרימו לוי (כימאי במקצועו ששרד את השואה והתאבד שנים רבות אחריה כשכבר היה סופר מפורסם) את "הזהו אדם" ואת ספרו הקולח ביותר בעיני "הטבלא המחזורית". במקום לקרוא על, ניתן לקרוא את החוויות של מי שהיה שם והם גם סופרים מחוננים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |