 |
אני לא חושב שזה מדוייק. למנהיג יש לרוב אידיאולוגיה שקרובה להלך הרוח של הציבור (אחרת הוא לא היה מצליח להבחר כמנהיג של מפלגה גדולה), המנהיג מקפיד להצהיר הצהרות שיבליטו את הקרבה האידיאולוגית שלו להלך הרוח הציבורי, ולא להצהיר הצהרות שיבליטו את המרחק שלו מהלך הרוח הציבורי (תוך כדאי נסיונות לשנות את הלך הרוח הציבורי לכיוון שלו), אבל אי אפשר להגיד שאין לו אידיאולוגיה (אולי חוץ משרון). המפלגות (או המחנות בתוך המפלגות) בוחרות את המנהיגים שלהם ואת האידיאולוגיה שלהם בהתהם להלך הרוח בציבור.
מה שקורה זה שבמקום להצביע לאידיאולוגיה שלך, אתה צריך להצביע למנהיג (או מפלגה) שדעותיו נמצאות הכי קרוב לאידיאולוגיה שלך (בדרך כלל לכיוון הלך הרוח הציבורי). בחירות הן לא הפגנה או חתימה על עצומה, בבחירות אנחנו בוחרים את השליטים שלנו, והאפשרות החליפית לשליט שנמצא קרוב להלך הרוח הציבורי הוא שליט שנמצא רחוק מהלך הרוח הציבורית, ואף אחד לא יכול להתחייב לך שזה יהיה בכיוון שלך. לכן, לדעתי, זה דווקא יתרון גדול של הדמוקרטיה המודרנית, המנהיגות מבטאת את הלך הרוח הציבורי, והמנהיגים הם אלא שהציבור בחר לממש את אותו הלך רוח. אבל אני חייב להודות שאף פעם לא הבנתי את האנשים שחושבים שבבחירות הם צריכים לבחור ב''אידיאולוגיה שלהם''.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש