בתשובה לרון בן-יעקב, 12/06/07 23:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה זה לא קשור? ה"מערכת" לצורך הדיון אינה מוגדרת היטב. האם אתה מתכוון לכל המנגנון הרפובליקני הוותיק הזמין לנשיא שרק התמנה, או אלו שנבחרו לממשל הנוכחי? האם "המערכת" לא היתה יכולה לכלול את מקיין הוותיק ובעל העבר הצבאי כמזכיר ההגנה? בכך שאני הולך לסיווג אני מנסה להראות שהמערכת היא מה שהנשיא עושה ממנה (עד כדי אילוצים קוליציוניים או פנים מפלגתיים שוליים), והיא השתנתה מהותית בין ימי בוש האב לבוש הבן, כמו גם הכיוון הפוליטי של ה"מערכת". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרפובליקאים, או יותר נכון מערכת הבחירות של בוש הבן בשנת 2000 לא היו יכולי לבחור במקיין אפילו לתפקיד מגיש התה. במהלך הבחירות המקדימות של 2000 הם ניהלו נגדו מערכת של הכפשות מכוערת, ובים השאר הפיצו עליו שמועה מרושעת שהוא איבד את שפיות דעתו בכלא הצפון ויאטנמי ובגלל זה הוא נתון להתפרצויות זעם שפוגעות לו בשיקול הדעת. מקיין ניסה להשיב מלחמה שערה בלי הצלחה, ועד היום הוא די מתעב את האיש בוש למרות שהוא תומך נילהב במדיניותו. שוב, זה השמערכת השילטונית השתנתה בין ג'ורג' הרברט לג'ורג' ווקר (שאלה שנשארת פתוחה) והאילוצים המפלגתיים השונים, לא מעלה או מוריד בקשר לשתי שאלותי המקוריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתנצל על העיכוב - פיספסתי את התגובה הזו שלך: אפשר גם לומר שהסיבה שמלכתחילה נוהל מסע של השמצות נגד מקיין, והסיבה שלא היה פיוס אח"כ (שזה משהו שגם יכול לקרות בפוליטיקה) היא שמלכתחילה מקיין הותיק ואיש המנגנון הפוך לבוש בדעותיו, ולכן מהלך זה מהווה עוד דוגמה לכך שבוש *בוחר* את מי מהמנגנון לקרב אליו ואת מי להרחיק ממנו. שינוי המערכת השלטונית מראה שאין כאן מצב של "חוסר ברירה". הנשיא האמריקני, יהיה זה דמוקרט או רפובליקן, הוא בעל דרגת חופש גבוהה ובעל כוח רב לבחור את יועציו ומזכיריו, ולא "ללכת כצאן לטבח" לחבירה לאיזו קהיליית זאבים של ה"מנגנון" (אני מתנצל על ההתבטאויות, אבל זה פשוט נראה לי תיאור משמעשע מדי ו"מקרבן" לבוש, שאחראי להובלה באופן אישי של הרבה מהלכים המיוחסים ל"מנגנון"). חוצמזה, יש כמובן את האינסטנציות בהן בוש מתבטא לגמרי לבד, בלי שצ'ייני לוחש לו באוזן, ומדבר באופן רהוט (יחסית) ועקבי בנושאים מכריעים ב MONEY TIME, כמו האצבע המונפת שלו במבצע חומת מגן, כמו עמדתו בנושא פריסת הנשק הגרעיני באירופה ועוד ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה משנה את הטיעון לגבי מקיין. קודם השתמשת בדוגמה שלו כדי להראות שאין מערכת, אבל עכשיו אתה מסביר שמלכתחילה הוא לא היה "בחיר." כתבת שבוש מגדיל את ההוצאות הממשלתיות והחוב הלאומי. בהחלט. וזה בדלנות? כתבת "המשתלבים יהיו (בהכרח) גם תומכי שוק חופשי, והבדלנים - תומכי שוק ריכוזי" ולכן בוש "שהגביר מוטת השליטה של הממשל בכל התחומים" הוא בדלן. איך זה מתיישב עם הנסיון שלו (שנכשל) להפריט את הביטוח הלאומי, להפריט את הרווחה עם תוכנית faith based initiative (גם נכשל), להפריט בי"ס (ואוצ'רים), תוכנית no child left behind הבעייתית. מצד שני הנסיון שנמשך עוד מימי ניקסון (ואולי גם לפניו) של הרחבת סמכויות הנשיא - "כל מה שהנשיא עושה זה חוקי כי הנשיא עושה את זה" איננו מעשה שקשור במיוחד ל"שוק ריכוזי" או לכלכלה, כי זה מאמץ שנובע מסט של אידאולוגיות שמרניות, חוקתיות, תאולוגיות וכיוב'. אבל, כדי לחזור לשאלה המקורית שלי. כשאתה כותב "יש כמובן את האינסטנציות בהן בוש מתבטא לגמרי לבד, בלי שצ'ייני לוחש לו באוזן" אתה אמרת את זה בצחוק, לא? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |