בתשובה לברקת, 11/06/07 13:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין בוודאי כל טעות לשונית ואין אפילו צרימה סגנונית בתגובה 446324, והבעיה היא אכן בכך שהאלמוני אינו מחבב את המונח "הגשה". הוא נימק את חוסר חיבתו בתגובה 446508, בשורת נימוקים שכולם בעלי נופך סובייקטיבי מובהק ואינם ניתנים לאיזושהי "הוכחה" לשונית קשיחה יותר - דבר שהוא לגיטימי, כל זמן שהוא נעשה (או מוגש, או מבוצע :-] ) בנימוס ועם קצת הומור (נדמה לי שאכן היה כזה - הומור, כוונתי - בהתייחסות שלו לדייויד-משהו המלמד וממחיש בשירה ובנגינה, ואת או שפיספסת את הנימה הקלילה או שבחרת מדעת להגיב מאוד ברצינות ובצורה קצת נעלבת [?] ). עם זאת, וכיון שהועלתה כאן האפשרות שאת עצמך, במודע או פחות במודע, השתמשת בביטוי מסויים המתורגם, או מאומץ "רוחנית", מאופן הההתבטאות האנגלוסקסי (בעיקר הארה"בי, אא"ט): השימוש בשני הביטויים הוא מקובל, אך השימוש הנפוץ יותר הוא ב-perform (תחושה סובייקטיבית שלי המסתמכת על זכרונות רבים והמגובה בהסתייעות בגוגל - אך זאת תוך הטייה מסויימת של הצירופים והמשפטים באופן שאולי קצת "שיכנע" את גוגל לספק לי את התשובות המבוקשות). השימוש ב- present מקובל, כאמור, גם הוא, אך אולי מעט יותר בצורה נוספת שאינה מופיעה בהקשר של פתיל זה (חווה אלברשטיין, זמרים ופרשנותם הלירית-מוסיקלית וכל הג'אז הזה): הביטוי מקובל לציון הצעה/הגשה ראשונית של שיר - הרבה פעמים לא כלפי הקהל אלא מצד, נניח, צמד - כותב ומלחין (חברת הקלטות, אמרגן, סוכן, מנהל אמנותי), הפונים לזמר מסויים ע"מ שישקול הגשת/ביצוע השיר במסגרת הרפרטואר שלו, במסגרת איסוף חומר לדיסק חדש, למופע חדש וכיוצא באלה שיקולים והחלטות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא קראתי אצלו שום הומור ואין לי זמן לזה. אני עסוקה במציאת מתכונים לכרוב. לא דנו בשאלה איזה שימוש נפוץ יותר, אלא האם קיים בכלל השימוש present. ראי תגובה 446561 ונכון, המונח מתורגם מילולית מאנגלית, אלא שאני לא מוצאת לו מקבילה עברית אחרת (וגם האלמוני האחר לא). כאמור, "לבצע" שונה מ"להגיש", ולכן לא יעזור להיתלות בטענה ש"לבצע זה מספיק". להגשה יש עוד שימוש/מימד - הגשת טקסט כתוב באופן כלשהו, למשל מחזה. ומבחינה זו, הביצוע של אלברשטיין ב"שחמט" הוא בהחלט "הגשה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יורשה לי לתרום לדיון את תרומתי הצנועה (מאוד), לפני איזה זמן שמעתי את שושנה דמארי אומרת ברדיו שהיא מעריכה מאוד את *ההגשה* של אתי אנקרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה שאת לא מוצאת היא שאת מחפשת במקומות הלא נכונים. למשל, לא שאלת אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואי נרד מעניין הכרוב, הוא היה רק מטאפורה. אותי מטרידה חבילה ענקית של עלי סלרי שנחתה על סף ביתי אתמול בערב. יש לך רעיון? (מרק אני יודעת, סלט וולדורף גם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ופח אשפה, אין לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותך לוועד הפולנים! ממתי זורקים אוכל?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי לחשוב על כמה דברים שאפשר להגיד עלייך. ''פולניה'' ממש לא עלה על דעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תתחבי את חבילת העלים הלא רצויה למדף התחתון של המקרר, מאחורנית, היא תגיע בתוך שבועיים-שלושה למצב שבו אפילו מצפון של פולניה יאשר לזרוק אותה כמות שהיא לפח. נשאר רק לשכנע את עצמך שככל שאת יודעת, אולי העלים האלה כבר עכשיו בני שבועיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מה? זה בדיוק מה שקרה (החבילה עדיין שם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר מזמן תוהה היכן משיגים וולדורפים בארץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יבוא אישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח. לנקות טוב טוב מחול וטינופות, להוציא עלים (לשמור בצד למטרת המתכון שמיד יבוא), ליבש את הגבעולים ולשים בשקית בפריזר. להוציא כל פעם כמה שצריך למרק או תבשיל. ועם העלים : להכין תערובת קציצות איך שאת אוהבת (אני בעד השילוב הקלאסי של בשר-בצל-פטרוזיליה-ביצה-לחם-מלחפילפל.) לשים טיפונת טיפונת שמן במחבת טפלון שגם יש לה מכסה טוב. לעשות קציצות ולתת להן צריבה יפה בכל צד. לא צריך להיות מוכן עד בפנים. להוציא את הקציצות, להפטר מעודפי שמן, לרפד את התבנית בעלי הסלרי, אפשר גם להוסיף גזר פרוס. להכניס את הקציצות בשכבה אחת, להוסיף טיפונת מים רותחים עם המון לימון (עד לגובה חצי סנטימטר בקושי), לסגור אךת המכסה ולאדות בזהירות חצי שעה עד שעה. לפלפל בנדיבות ולהוסיף עוד לימון בהגשה. את הגזר אפשר בהחלט לאכול, ואפילו רצוי, אבל לדעתי עלי הסלרי סימו את תפקידם. תטעמי ותחליטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שאפשר לסמוך עלייך (אם כי אין לי ''איך שאת אוהבת'' בכל הקשור לקציצות, זה לא מאכל שגור אצלנו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_________ העלמה עפרונית, מניחה שברקת מאד שמחה שהזאטוט עוד לא יודע לקרוא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר חשבתי שיש לך איזה מתכון. אני רואה שהש"ש הרס אותך גסטרונומית. __________________ ברקת, מנמיכה ציפיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מודעת לזה שעברו מאז בערך חמש שנים, נכון? שורשיו של ההרס הגסטרונומי שלי צמחו הרבה קודם לכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא דווקא נתנה לך מתכון, אלא אם כן את צמחונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*בין* השורות, לא *ב*שורות. צריך לפטם בסלרי קודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת, *חזיר* ים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי שיש חוף בוגרשוב וחוף פרישמן. על חוף שינקן לא שמעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל חוף הונד שמעת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברנו למטעמים קוראניים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוראנים אוכלים כלבי ים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ימאים קוראנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתבל סלט תפוחי אדמה. בערך חופן לקערה גדולה. והיה לי גם סלט מכרוב אדום, חסה אמריקאית וגבעולי סלרי, ברוטב חרדל. היה שם עוד מרכיב ששכחתי. עגבניות שרי ? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |