בתשובה לאפופידס, 06/06/07 11:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מאד מעריך את אמיר אורן אבל לפחות בציטוט שהבאת, אין הוא בגדולתו. ממתי היות מדינה מתונה ושוחרת שלום שווה להשתייכות למחנה האמריקאי? ארה"ב היא מדינה מתונה ושוחרת שלום? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השנאה שם אינה רק לארה''ב, אלא לכל העולם החופשי וישראל בכלל זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שאי אפשר לקחת צילום של הלכי הנפש במצרים בשנת 2007 ולהבין את שרשיהם רק על פי השנים האחרונות. השנים האחרונות הוסיפו רק אי אלו ויטמינים שהגבירו את השנאה -מלחמת עיראק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסור לשכוח שבמשך שנים רבות חסו המצרים בצלה של ברית המועצות, שתרמה להם כספים ויידע ונשק ועוד, והם היו חשופים לתעמולתה בתקופה שהייתה גם תקופת המלחמה הקרה. יתרה מזאת, האינטלקטואלים שלהם, ששנאתם הנ"ל גדולה עוד יותר, היו חשופים יותר לכל אלה: הם אלה שיצאו ללמוד במזרח אירופה, שקבלו מלגות מהסובייטים ושזכו לשיתוף פעולה מדעי איתם. רוסיה הייתה אמא שלהם, והם לא חשבו שמוטב להם להיות יתומים. וזו בדיוק תמונת ראי לרבים מהאינטלקטואלים הישראלים, שקיבלו דברים דומים מארה"ב ומרגישים שהם חבים לה נאמנות, אלא שרוסיה הובסה, ולהורה מובס אתה חייב בד"כ נאמנות גדולה בהרבה מאשר להורה מנצח. כך שאם הישראלים עוד יכולים להעביר ביקורת מסוימת כלפי אמא אמריקה, אפשרות זו פחותה בהרבה לגבי המצרים ביחסם לאמא רוסיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |