|
||||
|
||||
האינטיפדה הראשונה פרצה בסוף שנות ה-80. הרצחנות הפלסטינאית עלתה כיתה לאחר ההומניות היהודית של ברוך גולדשטיין וחיסול יחיא עייש. היא שוב עלתה כיתה באינטיפדה השניה כשהפלסטינאים מצאו את עצמם עם מספר גדול מאד של הרוגים. מה שפורסם בימים האחרונים כ"רוח המפקד" מסביר קצת את זה. זה על קצה המזלג. |
|
||||
|
||||
מה זה אמור להגיד? האינטיפדה הראשונה פרצה בסוף שנות ה80' ולמרות זאת פחות יהודים נרצחו ע"י ערבים בזמן האינטיפדה מאשר לאחר אוסלו נראה לי שאתה רק חיזקת את הטענה שלי שקשה למצוא קורלציה בין התנחלות לרצחנות ערבית אם עליית המדרגה של הרצחנות הערבית היא תוצאה של ברוך גולדשטיין אז סטרת את הטיעון שלך שהיא תוצאה של הגידול בהתנחלויות ומה עם יאסין ורנטיסי (אללה ירחמום)? שלא לדבר על השאלה המוסרית אם רצח הוא תגובה פוליטית סבירה לבניה בהתנחלויות אז מה הבעיה שלך עם גולדשטיין? הקטע עם ההרוגים הערבים באינטיפדה השנייה הוא פשוט לא ברור האם יכול להיות שהמודל שלך למציאות הוא סימטרי בזמן? |
|
||||
|
||||
הוא איננו סימטרי אבל הוא נכון. בלפחות מקום אחד היתה נהוגה שיטה: היו התושבים יוצאים להפגה. החיילים היו מאתרים את אילו שנראו להם מסיתים והיו משכיבים אחד מה מה שהיה גורם להתפזרות ההפגנה. למחרת שוב היתה מתארגנת הפגנה ושוב היו מפזרים אותה על ידי ירי ב"מסיתים".כעבור מספר חודשים טיפס מספר ההרוגים הפלסינאים לממדים כאלה שערפאת החל לשלוח מסרים לישראל שתרסן את עצמה או שלא יוכל לשלוט בשטח. באתר הבא תמצא קצת מיספרים על הרוגים פלסטינאים |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |