|
||||
|
||||
ואופרטיבית אנחנו ממשיכים לדבר על המאבק (סיבות, השלכות ופעילות) בהפסקות (מעגלי דיון) ובשיעורים (מבקשים ממרצים להקדיש חצי שעה בתחילת כל הרצאה. מעבר לכך- במקום בו אני לומד מנסים מרצים וסטודנטים להביא להקמתה של ועדת ביקורת אשר תבדוק את התנהלותה של האגודה בזמן המאבק מאספקטים שונים (קשר עם מרצים, עם סטודנטים, תמיכה לימודית וכו'). אם אתה מעוניין לדעת יותר- http://www.studentfight.org.il/ אני מאמין שתהליכים דומצים יקרו גם במוסדות אחרים. המאבק הניע מהלך של דמוקרטיזציה במוסדות ההשכלה הגבוהה. פורום הפעילים שהוקם אצלנו מגייס מרצים וסטודנטים נוספים ויחד אנחנו מתכוונים להקים עמותה לצדק חברתי שתורכב ותפנה הן ליהודים והן לערבים. אני מקווה מאוד שזה יצא לפועל. המאבק אמנם כבר דועך וישנה תחושה של בהילות אבל אסור לנו להרפות. נשמע בומבסטי, מנופח ויומרני אבל ככה אני מרגיש. |
|
||||
|
||||
חצי שעה בתחילת כל הרצאה? כל הרצאה שהיא ההרצאה הראשונה לאחר השביתה, או כל הרצאה מעתה ועד סוף הסמסטר? |
|
||||
|
||||
אני שמח לשמוע שבפעם הבאה שאגודת הסטודנטים תפעל בניגוד לאינטרסים של הסטודנטים, זה יהיה תחת פיקוח קרוב של ועדת ביקורת, ובצורה דמוקרטית יותר. |
|
||||
|
||||
מה הם, בעיניך, האינטרסים של הסטודנטים והאם לדעתך היציאה לשביתה הייתה בניגוד להם? שאלה נוספת היא האם לכל הסטודנטים אותם אינטרסים? |
|
||||
|
||||
לכלל הסטודנטים יש לפחות שני אינטרסים חומריים משותפים: 1. לשלם כמה שפחות שכר לימוד. 2. לקבל כמה שיותר ערך מוסף מהלימודים שלהם (כפי שהוא מתבטא ברמת השכר של בוגרים). מבחינה זו, השביתה הנוכחית הייתה כישלון: 1. שכר הלימוד הפורמלי הוקפא, אך יעלה בעתיד. בנוסף, השיבוש בלימודים יצר לרוב הסטודנטים בעיות בהשגת הכנסה לשאר משך הלימודים, מה שמעלה את שכר הלימוד האפקטיבי. 2. הערך המוסף מהלימודים רק ימשיך לרדת עבור רוב הסטודנטים, ובפרט, השיבוש בלימודים יפריע לבוגרים במימוש הערך המוסף מלימודיהם, בגלל העיכוב ביציאה לשוק העבודה. לא נמצא פתרון אמיתי לבעיות האלה בהסכמי הנצחון של אגודות הסטודנטים. לעומת זאת, לאגודות הסטודנטים יש אינטרס חומרי יחיד: להמשיך להתקיים. על מנת לעשות זאת, עליהן לרצות קודם כל את מנהלי האוניברסיטאות, וזאת ע"י הוכחת התועלת שבהם ככלי לניטרול מחאות סטודנטים. מבחינה זו, השביתה הנוכחית הייתה הצלחה מסחררת: האגודות הכריזו על סיום המחאה, וזו אכן נסתיימה בזמן ובמקום בו הן ראו לנכון. הן אף הראו יכולת עמידה מרשימה אל מול אופוזיציה לוחמנית ועקשנית. העניין הוא, שבעוד שלכל סטודנט וסטודנט יש את אותם אינטרסים חומריים, הם לא חייבים להשיג אותם בצורה משותפת. למעשה, פעילות באגודת הסטודנטים יכולה לשפר את מצבך החומרי על חשבון רוב הסטודנטים, ובעצם להפוך את האניטרסים החומריים שלך למלוכדים עם אלה של האגודה — וכך בעצם קורה בשטח. זהו הכלי היסודי של הקפיטליזם: לרומם כמה על חשבון השאר, ובכך לפורר את הלכידות ולהרוס את היכולת של המדוכאים להגיע להישגים אמיתיים על חשבון ההון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |