|
||||
|
||||
אגב, זה רק אני, או שיש עוד שחושבים שהלחם של ארז הידרדר קשות? כבר עשור בערך שאני קונה אצלם לחם מדי פעם; אני חושב שההידרדרות קרתה כבר לפני כמה שנים, אבל רק בשנה האחרונה, אולי פחות, עברתי מהמחשבה "המ, הסוג הזה כנראה פחות טוב, ננסה משהו אחר בפעם הבאה" להכללה שיש שם בעיה. למשל, שאור, שארז היה בטח החלוץ שלו בישראל, כבר מזמן אין שם - אם הם עדיין משתמשים בו, זה לא מורגש בטעם, ובאופן כללי הוא - הטעם - משעמם. אני עדיין נכנס הרבה לחנות, ונהנה לקנות שם כל דבר, חוץ מלחם. כצרכן לחם כבד, אצלי הכל הולך - אחיד לבן, אחיד שחור, פיתות, אפייה ביתית. אם בוטיק, אני לא יודע לכמה קוראים ההמלצה הזו תהיה שימושית, אבל מאפיית "אדמה" בכרמיאל - משום מה מוכרים לחם שלהם במכולת ליד ביתי בחיפה. טעם משכר, אני חושב שזה הטעם שהיה פעם ללחם ארז. |
|
||||
|
||||
אני לא קונה שם כמעט. מה שכן, תהיתי באמת אם יש איילים שמתעסקים בשאור. נראה שאפילו מתוך האופים בבית אין כאלה (לא פלא - זו חתיכת עבודה). |
|
||||
|
||||
בארוחת שבועות בה נוכחתי אתמול, תפקידי היה להביא לחם. מתוך חנות ''לחם ארז'' שנפתחה זה עתה לידי, בחרתי לחם אנטיפסטי ולחם זיתים. ההצלחה היתה כה גדולה, שהסתפקתי בשם הטוב שעשו לי כיכרות אלו, וכמעט לא הייתי צריך לדבר אתמול. כמובן, אין זה אומר שבשנים קודמות לא היו לחמים מוצלחים יותר. |
|
||||
|
||||
לחם ארז אכן כבר לא משהו. אולי הרשת התרחבה מדי, והלחמים מיוצרים בכמויות כאלה שבהן כבר לא יכול לצאת לחם בטעם ביתי? [וחוצמזה, פתאום החלו להופיע סניפי לחם ארז שלא פתוחים בשבת ולא מוכרים לחם בפסח! כבר לא נשאר שום דבר קדוש במדינה הזאת?!] אבל אולי ההצלחה עד נאוזיאום של ארז היא הקצה הממוזל של סקאלת הטרנדים, כשבקצה השני כל אותן מסעדות ומזללות שנפתחות ונסגרות בת"א בקצב הסמבה (הי, אוכל ברזילאי כבר היה?)- דבר שד' רוזנבלום יורד עליו בתיאבון עז וגורס עד דוק, בלי להשאיר עצם לפליטה- http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/862391.html טוב, תגובה מכובדת היתה נגמרת כאן כנראה, אבל מחמת הסכנה שמישהו לא יקיש על הלינק, אני אדחוף לכם עכשיו כפית או שתיים מזה לתוך הגרון "בלילות ביעתוהו סיוטים. בכולם כיכבו הטורטיות: לילה אחד חלם שהוא נמצא בטרטוריה המצויה באיזו טריטוריה שכאילו יצאה מסרט של טרנטינו; במשנהו חלם שהוא רואה בעיניים טרוטות את השחקן ג'ון טורטורו מטרטר לעברו על אופנוע תוך כדי אכילת סטייק טרטר; פעם חלם שגדוד טטרים ממטיר חצי טטריס לעבר הטורטייה שלו, בשעה שכל רצונו לצלות דג טרוטה בחוף טנטורה. לבסוף מצא עצמו רץ ברחוב - כמו באותו מחזה אבסורד על הקונפורמיזם ההמוני - וצעקה חנוקה בוקעת מגרונו: קרנפים! קרנפים! כולכם קרנפים!" |
|
||||
|
||||
בתקופת הבועה, במשכנות עבודתי (הרצליה פיתוח), מומלץ היה ללכת למסעדה בדיוק שלושה חודשים קודם לסגירתה - שכן אז השירות מצויין, ניכר עדיין מאמץ בהכנת המנות והמחיר - מחיר היכרות עם המסעדה שזה עתה נפתחה. |
|
||||
|
||||
האם עליי להסיק שבאותה תקופה גם המסעדות היו חברות הזנק? |
|
||||
|
||||
שאלו פעם רב חשוב: רבינו, מתי יש לחזור בתשובה? ענה הרב: יום לפני שהמשיח מגיע. |
|
||||
|
||||
בתקנות התעבורה יש משהו כזה שנקרא ''זמן תאורה'', ובו חייבים הנוהגים ברכב להדליק את אורות הדרך. זמן זה הינו החל מרבע שעה לפני השקיעה ועד רבע שעה אחרי הזריחה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שמה שהגדרת זה ''זמן לילה. זמן תאורה זה זמן לילה וכל זמן אחר בו התאורה אינה מספיקה כדי לראות או להראות היטב (למשל, בתוך מנהרה). |
|
||||
|
||||
בהחלט יתכן. |
|
||||
|
||||
להבדיל מזמן הגעת המשיח, ויום סגירת המסעדה של אפופידס, זמני השקיעה והזריחה מתועדים היטב. |
|
||||
|
||||
רבי אליעזר אומר: ... שוב יום אחד לפני מיתתך. |
|
||||
|
||||
ודאי שלא. על מנת להאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, היה עליו לחזור בתשובה, ואת זה הוא, כזכור, דחה עד יום לפני מותו. |
|
||||
|
||||
אני דיברתי על רבי אליעזר. |
|
||||
|
||||
אני מתאר לעצמי שגם ביום הזה הוא לא האמין שהמשיח יגיע בימי חייו |
|
||||
|
||||
איפה המכולת? |
|
||||
|
||||
''מינימרקט מוריס'', כיכר ספר, חיפה. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |