בתשובה לשי כהן, 23/11/01 15:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דובי (או שאר חברי מועצת האייל), אם אתה רוצה אתה יכול למחוק את התגובה שלי, כי: א. אני לא גאה בה, היא נראית לי אידיוטית. אני יוצא סתם שמאלני רדוד, אבל לפעמים אני לא יכול להתאפק. אם תמחק, יצא שגם סיפקתי את תאוותי, וגם אף אחד לא יחזה בקלוני. ב. המפלץ הזה במילא לא יקרא אותה. רק תיזהר בטעות לא למחוק את התגובה של שי, אני חושב שלא צריך לצנזר את הדחליל הנאצי הזה. שי כהן, אתה (וכאן הייתה קללה סתמית שצינזרתי. איזהו גיבור, הכובש את יצרו). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שהתכוון לומר ידידי הכופר בהתחייבויותיו. ועכשיו אני רץ לשטוף את הפה בסבון. (מאור, תצא מהמקלחת עכשיו תורי) אתה באמת חתיכת חרא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבותי, אני חושב שהדרך הטובה ביותר להתייחס לדעות הבלתי-ראויות-לתגובה של שי כהן היא, בפשטות, לא להגיב להן. התעלמות מוחלטת, מתוך תקווה שבסוף הוא יבין, וילך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |