בתשובה לרון בן-יעקב, 22/05/07 7:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי התעלמות מהמציאות כן הופכת משהו ללא מדעי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כהנמן וטברסקי, וכל מחקר פסיכולוגי שאני מכיר, מקפידים לזהות מי היו הנבחנים כדי שיהיה ברור על איזו אוכלוסיה מדובר. בדיקת תאוריות פסיכולוגיות בהקשרים תרבותיים-חברתיים נעשית כל הזמן (אפילו בניסויים עם אוריינטציה טיפולית פסיכיאטרית), כך שהקביעה שלך מאד לא מדויקת. אני מניח שנעשו ניסויים ברוח כ''ט במקומות שונים בעולם, ואם גילו הבדלים תלויי תרבות אז אדרבא (אולי שכ''ג מכיר, ואם אתה רוצה אני יכול לנסות לחפש כאלה). בכל אופן, גם פיזיקאים מניחים שאטומים מתנהגים בצורה דומה בכל היקום, וגם לאורך הזמן, שזה מעין חוק אוניברסלי. גם פופר טוען שדרושות הנחות אוניברסליות, שגם אותן ניתן לבדוק. את ההנחה האוניברסלית שאתה מייחס לכ''ט אפשר לבדוק ולהפריך בהתאם לשיטת פופר. בנוסף, אם אתה טוען שיש פה התעלמות מהמציאות משמע שיש לך הנחה אוניברסלית על המציאות ובכך הטענה שלך עומדת באותו מישור כמו נקודת המבט הפסיכולוגית, לשיטתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פופר מתנגד בתוקף להנחות אוניברסאליות על טבע האדם. זאת אולי התמה המרכזית של "החברה הפתוחה": אנחנו לא יודעים כיצד לבנות את החברה המושלמת, כי אין לנו נגישות למושגים כמו טבע האדם והחברה. כל מה שאנחנו יכולים לעשות הם שיפורים קטנים במבנה החברתי באמצעות השערות, ניסוי וטעייה. מדוע הטענה שלי עומדת באותו מישור כמו נקודת המבט הפסיכולוגית? אין לי הנחה אוניברסאלית על "מה יש". עדיין, אני יכול להסתכל על טענה ולהגיד "אין התאמה בין הטענה לבין מה שאנחנו מכירים במציאות הניצפית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, בתגובה הראשונה שלך הבעת התנגדות לכ"ט בגלל "[ש]הן מניחות מושג אחד אוניברסאלי של רציונאליות," ואילו עכשיו אתה כותב על התנגדותו התקיפה של פופר "להנחות אוניברסאליות על טבע האדם." אלו שני מושגים שונים, או לפחות היררכיים, אם אתה רוצה לראות רציונליות כאספקט של טבע האדם. איך אתה מבין את זה: "רק אם נדרוש שהסברים יעשו שימוש בהגידים אוניברסליים או חוק טבע...נוכל להתקדם לעבר מימוש הרעיון של הסברים בלתי תלויים, או שאינם אד-הוק...רק אם נגביל עצמינו לחוקים אוניברסליים ברי בדיקה, זאת אומרת, ברי הפרכה." מהמעט שאני מבין, מכיוון שהוא נגד אנסנציאליזם (העץ הוא עץ בגלל תכונות עציות מהותיות) אז ברורה ההתנגדות שלו למושג "טבע האדם" כמהות המסבירה את התנהגותינו. אבל להניח הנחת על תאורטית ברת הפרכה, כפי שאתה טוען שכ"ט עושים, היא דבר נחוץ על מנת לקבל הסברים תקפים. מושג "האסנציאליזם המתוקן" של פופר מתיישב לעניות דעתי יפה מאד עם המחקרים של כ"ט, משום שההנחה האוניברסלית הופכת להיות המהות עפי"ה אתה בוחן הסברים לתופעות, אבל אין בזה מטפיזיקה משום שגם ההנחה הזו עומדת בקריטריונים של בדיקה והפרכה. כך שאתה לא מגיע להסבר ההסברים (מהותנות) אלא אתה יכול להעמיד אפילו את הנחת הרציונליות האוניברסלית במבחן (ואני מניח, כפי שהערתי בתגובה קודמת, שכ"ט נבדקו בהקשרים תרבותיים, ואם לא אז יש כאן הזדמנות למישהו). בקשר להערה האחרונה. זה שכתבת "לדעתי התעלמות מהמציאות כן הופכת משהו ללא מדעי" אומר שיש לך תפיסה של המציאות הפוכה למה שאתה מייחס לכ"ט. השאלה היא כזאת: אם דעתך היא (1) הנחה אוניברסלית שעומדת בקריטריונים הפופריאנים של בחינה והפרכה או (2) הטענה שלך אומרת במובלע שמי שלא מחזיק בה "מדבר שטויות"? אם (1) אז הרי לשתי הטענות תקפות זהה שצריך לבדוק אותה. אם (2) אז לשם מה אתה צריך נתונים (שאני מניח שאתה חושב שיש נתונים שתומכים בטענה שלך), כי הרי הטענה הנגדית איננה משמעותית. בכל מיקרה, אם נעבור לרמה גבוהה יותר (בדרך פופריאנית שמוצאת בעיה חדשה אחרי שבחרנו הסבר לבעיה קיימת), הרי אם רציונליות היא דבר תלוי חברה ותרבות, הרי שוודאי יש עניין לבדוק מהו הדבר הזה, התנהגות בני אדם, שזמנים שונים וסביבות שונות גורמים לו להשתנות ולהגיב ולפעול בצורה שונה. לסיכום, האם אין באמירות של פופר כאלו שמבקשות מעצמן (כמעט מתחננות) שפסיכולוג ניסויי יבדוק אותן? לדוגמא: "ההרגשה שצורה כזאת של הסבר מעגלי או אד-הוק איננה מספקת בעליל...[היא] אחת מהכוחות המניעים העקריים להתקדמות המדע: חוסר שביעות רצון הוא אחד מהפירות הראשונים של גישה ביקורתית או רציונלית." פסיכולוג ניסויי ישאל את עצמו: הבה ניתן לשורה של מדענים ואנשים מהשורה בעיה ואוסף של פתרונות, נמדוד את הרגשת האי נוחות שלהם מההסברים השונים ונראה אם יש קשר בין הרגשה השלילית או החיובית שלהם ובין הפיתרון אותו הם בוחרים. זו הצעה מהשרוול "לשים את כספו של פופר יחד עם דיבורי פיו." (הציטוטים אגב לקוחים מ"מטרתו של המדע," דבר שמוכיח את מה שאמרתי לך על הסכנות בקריאה אידיוסינקרטית או איך שלא אומרים את זה בעברית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתחיל מהסוף, מהצעתך להעמיד את האמירות של פופר במבחנים אמפיריים. לפופר ישנם חלקים דסקרפטיביים בתורתו. בעיקר תורת הלמידה שלו (אין אינדוקציה: אנחנו לומדים באמצעות השערות והפרכות). אני מניח שהחלקים הללו יכולים להיות מועמדים במבחנים אמפיריים. אבל החלקים העיקריים בתורת פופר הם החלקים הנורמטיביים (תורת הרציונאליות: כדי להתקדם לעבר האמת אנחנו צריכים להעמיד השערות למבחן, להפריכן, להעלות השערות חדשות וחוזר חלילה). תורת הרציונאליות שלו אמנם קשורה לתורת הלמידה שלו, אבל כמו תמיד יש פער בין הדסקריפטיבי והנורמטיבי, ולא ברור כיצד הפרכת תורת הלמידה צריכה להשפיע על תורת הרציונאליות. בנוגע להנחות על טבע האדם: 1. פופר, לדעתי, לא יקבל את כ"ט (אני לא מתכוון לניסויים עצמם אלא לניסיון לבנות באמצעות מסקנותיהם הסברים במדעי החברה) כי הוא מתנגד לפסיכולוגיזם. דהיינו, לטענה שאפשר לעשות רדוקציה של המבנה החברתי לפסיכולוגיה של בני האדם המרכיבים אותו. 2. בהמשך לכך, לא כל הנחה אוניברסאלית ניתנת לבחינה והפרכה. חלק מההנחות האוניברסאליות הן על אודות המתודולוגיה שאתה משתמש בה לבחינה והפרכה, ולא רק שבמדעי החברה אין מתודולוגיה מוסכמת, אלא שהמתודולוגיה שהחוקר בוחר בה נסמכת מראש על השקפתו על טבע האדם והחברה. 3. אני לא יכול "להפריך" הנחות על טבע האדם, כי תמיד אפשר להציע הסברים אד-הוק. אבל אפשר להעמיד הנחות כאלה לביקורת רציונאלית על בסיס מה שאנחנו יודעים על בני אדם. למשל, ההנחה שבני אדם הם "הומו אקונומיקוס" נראית לי כשטויות על בסיס מה שאני יודע על בני אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, בהחלט אפשר להבין את ההתנגדות הפופריאנית למה שכ"ט (ואחרים חשובים לא פחות) מראים - אסור לסמוך יותר מדי על הרציונליות. אני גם לא מבין את ההפרדה שאתה עושה בין החלק הדסקרפטיבי לבין הנורמטיבי. פופר עצמו מדגיש את התלות הפנימית שבין האלמנט התאורי והשלב הארגומנטטיבי (שהרי תורה נורמטיבית טוענת טענות מסוימות). זה שפופר מתנגד לרדוקציה לפסיכולוגיה לא מקנה לו את הזכות לטעון כנגד ממצאים פסיכולוגיים, מה עוד שמה שלומדים מכ"ט איננה ה-מבנה הפסיכולוגי, אלא אמירות על אספקט הרציונליות שלנו. אגב, לומדים מהם גם על הבעיות שיש לנו בהתבוננות עצמית, ז"א כשאתה אומר "אני מכיר את עצמי" את אולי מכיר את מה שהיית רוצה שתהייה אבל לא את מה שאתה באמת, כך שלמרות שאתה חושב שעליך אי אפשר לעבוד, תשים את הלירה האחרונה שלך בטוטו, כמו כולם (כמובן שלא אתה באופן אישי). התובנה הזו מעמידה את "ההרגשה" של פופר (מהציטוט שהבאתי בעניין לבחירת הסברים) בסימן שאלה מעניין. אבל מה אנחנו מתעסקים בפופר כשעוד מעט יהיה הרבה יותר מתוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מושג הרציונאליות של פופר הוא נורמטיבי (והוא מקיים הפרדה חמורה בין הנורמטיבי לדסקרפטיבי), כך שאני לא רואה כיצד כ''ט יכולים לאיים עליו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |