|
||||
|
||||
ב-1977 הנשיא קרטר היה נחוש להקטין את התלות האמריקאית בנפט הערבי. זאת לאור הלקחים מהאמברגו של שנות השבעים. המדיניות שהוא ניסה לקדם לא היתה רק מדיניות של חסכון אלא בעיקר של השקעה בפיתוח מקורות נפט אלטרנטיביים. אגב, קארטר השווה אז את מדיניות הנפט שלו כשוות ערך מבחינה מוסרית למלחמה. בעיקבות מיסוד העלאות המחירים על ידי OPEC ונפילת השאח האיראני, מחירי הנפט זינקו לשמים, האינפלציה בארה"ב גאתה ורייגן הרפובליקני וכלכלת צד-ההיצע החליפו את קארטר הדמוקרטי. ביטול הרבה מיוזמות המחקר והפיתוח של קרטר הביא הקץ לאסטרטגיה ארוכת הטווח שהוא ניסה לקדם. אמריקה של שנות התשעים היתרגלה ל SUV הענקיים זוללי הדלק. כמות הנפט המיובא לארה"ב עלתה מכ-%30 בשנות השמונים לכ-%55 כיום. %25 מסך כל היבוא בא מהמפרץ המפרסי. קארטר בזמנו טען שאמריקאי צורך פי שניים אנרגיה מאירופאי. האם ניתן לראות בכך מין בקשיש תחת השולחן לסעודים תמורת שקט אזורי? היום ברור שהסעודים לא רוצים או לא יכולים כל כך לספק, כי הם תומכים בבין-לאדן במין תשלום של Protection. |
|
||||
|
||||
הבקשיש מגיע לסעודים בצורה אחרת, ומוזר לי שאתה, כאחד שככל הנראה מתיימר להתעניין בסוגיות הנפט במזרח התיכון, לא הזכרת את הדבר בהודעה. לא אמרת, לדוגמא, שהאמברגו שהוכרז על ידי המלך פייסל ושאר נציגי מדינות אופ"ק בשנת 73' החזיק מעמד רק כשנה, ושערב הסעודית היתה הראשונה לתמוך בהסרתו. בנוסף, לא הזכרת שמאז הסרת האמברגו הסעודים היו תמיד הגורם העיקרי באופ"ק שהתנגד להורדת מכסות ייצור הנפט, כלומר העלאת המחירים. גם העובדה שערב הסעודית היא ייבואנית הנשק מספר 1 במזרח התיכון, ושרוב הנשק שלה מגיע מארצות הברית, היא חשובה. התמונה המצטיירת היא כזו: בית המלוכה של ערב הסעודית, שמעולם לא היה אהוד על עמו, תלוי בארה"ב כדי להתקיים. אמריקה, מצידה, מנצלת את התלות הזו כדי לשמור על מחירי נפט נמוכים, תוך כדי תמיכה צינית באחת הדיקטטורות המוחלטות והגרועות בעולם. ואכן, מאז מלחמת איראן-עיראק מחירי הנפט נמצאים בירידה מתמדת. אמנם מתישהו בסוף שנות ה- 90 הבין עבדאללה, יורש העצר של המלך פהד שכבר אינו מתפקד, שמחירי הנפט הופכים לנמוכים מידי ובכך מקשים על המשטר לקנות את הציוד והאמצעים הדרושים כדי להכניע את האוכלוסיה (למרות שהם לא פגעו, חס וחלילה, בהרגלי הצריכה הגרוטסקים של בית סעוד - הידעת שבערב הסעודית יש יותר ארמונות מבתי ספר?). אבל עתה כבר מאוחר מדי, משום שארה"ב הצליחה לטפח את רוסיה, שאינה חברה באופ"ק, כספקית נפט אלטרנטיבית. |
|
||||
|
||||
איך עוזרים מטוסי אוואקס ו f15 להישרדות השלטון הסעודי? הסכנה לשלטון הזה היא פנימית בעיקרה, לא? |
|
||||
|
||||
להבדיל ממערכות ביטחון אחרות בעולם, בסעודיה מחולק כח האדם והציוד באופן כמעט שווה בין הצבא, שתפקידו לשמור על הגבולות, לבין ''המשמר הלאומי'', שתפקידו לשמור על המשטר. מטוסי הקרב והביון הולכים, לכאורה, לצבא. עם זאת, לאחרונה יצא לי לקרוא מספר ניתוחים שטוענים שלסעודיה בלאו הכי אין את היכולת להפעיל את כל הציוד הרב שהיא קונה, ושלמעשה מדובר בהעמדת פנים שנועדה להסוות את תלותו הביטחונית של בית סעוד באמריקה. |
|
||||
|
||||
יש שתי סכנות - פנימית וסדאמית. הנשק נוגע לסדאמית. |
|
||||
|
||||
ניתאי, משפט הפתיחה בדבריך - הפנייה שלך לרון - אינו במקומו. בשביל מה השתמשת במילה "מתיימר" ולמה קבלת על כך שלא הזכיר פרט כזה או אחר? ראשית, הוא הגיב באייל ולא כתב עבודת דוקטורט על תולדות משברי הנפט. שנית, דבריו עסקו בעיקרם במדיניות צריכת הנפט האמריקנית ולא במדיניות בית המלוכה הסעודי. הפרטים שסיפקת בתגובתך מעניינים, אך צורת הפנייה שלך לרון ממש מיותרת. אם נראה לך שיש לך מה להוסיף על הדברים - הוסף, אך אין צורך בהקדמות מעין אלו. דברי אלה כוונו לא רק אליך. אינך הראשון שנקט בפניה צורמת מעין זו, אך אני מקווה שאתה האחרון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |